בשבוע שעבר הגישה ועדת אלמוז את מסקנותיה לשר הביטחון והרמטכ"ל. הוועדה בחנה את סוגיית מעמד החיילים שהתאבדו לאחר שירותם הצבאי וההכרה בבני משפחותיהם והמלצותיה העיקריות היו: משך הזמן המקסימלי שנקבע לבקשת הכרה מצד המשפחות הוא בטווח של שנתיים בלבד מתום השירות, ההלוויה תתקיים ב"סממנים צבאיים" ולא כהלוויה צבאי רשמית החיילים יקבלו מעמד של "נספה לאחר שירותו", וברירת המחדל תהיה כי גם אם נמצא קשר ישיר בין שירותם הצבאי להתאבדות בני משפחותיהם לא יוכרו כמשפחות שכולות.
העותרים מבקשים לקבוע כי כשמוכח קשר ישיר בין השירות לבין ההתאבדות, אין הצדקה משפטית או מוסרית לשלול מהלוחמים הללו את מעמד חללי צה"ל ואת ההכרה הממלכתית המלאה במשפחותיהם.
"נספים בעקבות השירות"
בעתירה נטען כי החלטת מערכת הביטחון להכיר בלוחמים שהתאבדו עקב פוסט טראומה רק כ"נספים בעקבות השירות", גם כאשר מוכחת זיקה ישירה לשירות, פוגעת בעקרון השוויון ומהווה אפליה מובנית בין פגיעה פיזית לפגיעה נפשית הנגרמת עקב הלחימה.
בנוסף טוענים העותרים כי קביעת מגבלת זמן של שנתיים בלבד מתום המלחמה לצורך בחינת הזיקה להתאבדות היא שרירותית וחסרת בסיס רפואי או משפטי, זאת בניגוד למחקר ולפסיקה המראים כי PTSD עשויה להתפרץ גם שנים לאחר סיום השירות.
העותרים מבקשים מבג"ץ להכריע בסוגיה ולדרוש מהמדינה הכרה מלאה ושווה בין חיילים שנפלו בזמן שירותם הצבאי לאלו שהתאבדו עקב שירותם הצבאי ולהכיר בבני משפחותיהם כמשפחות שכולות מתוך הבנה שמדובר בחיילים שהתאבדו עקב טראומות וחוויות שעברו בעת שהגנו על המדינה ואזרחיה.
"משרד הביטחון בחן ומצא קשר ישיר בין התאבדותו של רועי ז"ל לבין שירותו הצבאי ולכן רועי הוכר כחלל של משרד הבטחון ואנחנו מוכרים כמשפחה שכולה של משרד הבטחון. יחד עם זאת, רועי לא מוכר כחלל צה"ל על כל המשמעויות. הוא לא יונצח באנדרטאות, הוא לא נקבר בבית עלמין צבאי ואנחנו כמשפחה לא מוזמנים לטקסי יום הזיכרון הרשמיים של המדינה, אין לנו שום הכרה ממלכתית מהמדינה.
"רועי מסר את נפשו בקרב ולא היה מסוגל להמשיך לחיות עם המראות שראה בעת שירותו ואותם חיילים שמסרו ועדיין מוסרים את נפשם כדי שאנחנו נוכל להרגיש בטוחים, צריכים לקבל את הכבוד הראוי והכרה מלאה בעת מצוקתם. ועדת אלמוז הוכרה בעקבות המקרה של אחי ליצור שינוי אך נשארנו באותה נקודה בדיוק של היעדר הכרה מלאה".
"ההתאבדות של לוחמים וחיילים פוסט טראומתיים איננה אירוע אזרחי מקרי, אלא המשך ישיר של המלחמה שמעולם לא נגמרה עבורם. אין חללים סוג ב', המדינה מחויבת להכיר בהם כחללי צה״ל לכל דבר. פגיעה נפשית היא פציעת קרב לכל דבר, והגיע הזמן שהמדינה תפסיק להפלות בין פגיעה גלויה לפגיעה שקופה".
התרעות פיקוד העורף