"היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם מוצאת לנכון להביא את הדברים החמורים לידיעת הציבור, על מנת שיוכל לשקול צעדיו ולהימנע מביצוע הליכים שעולה חשש מפני ביצועם בהיבט המוסרי והחוקי כאחד" אומרים במשרד המשפטים.
"הדבר מעורר שאלות – עצם היותן נשים זרות במדינה בה מתקיים ההליך, לרבות היותן חסרות מעמד במדינה, דוברות שפה שונה, מגיעות מתרבות שונה ונעדרות כל עורף משפחתי או חברתי, כאשר במקרים רבים הן משאירות מאחור בן זוג וילדים קטנים, לתקופה ארוכה ותוך שהן עוברות הליכים רפואיים פולשניים ונמצאות במצב גופני ונפשי קשה בעת נשיאת ההיריון, מגביר באופן מהותי את פגיעותן לניצול ושליטה, באופן שיוצר תלות כמעט מוחלטת בסוכנויות התיווך ויוצר כאמור אקלים נוח לשליטה ולפיקוח עליהן" מסבירים במשרד המשפטים.
ביחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, מסבירים כי בהסכמי פונדקאות הנחתמים עם נשים באזורי לחימה ניתן לראות באופן עקבי ניצול כלכלי תוך שימוש בחוזים שבהם התניות דרקוניות, אי תשלום בגין ביצוע ההליך, פערים בהגנה על זכויותיהן של הנשים, כפייה לעבור טיפולים רפואיים ללא הסכמתן וכן לחץ נפשי הכולל בידוד הנשים מסביבתן, וכן מעקב ופיקוח תמידיים. כמו כן, ניתן לראות באופן עקבי בחוזים אלו אינדיקציות לניצולן והחפצתן של הנשים המשמשות כאימהות פונדקאיות במסגרת ההליך, המעלות גם ספקות כבדים ביחס לרצון החופשי של הנשים להתקשרות מדעת בהסכמים אלה.
כך למשל, לעיתים הסכם הפונדקאות נחתם רק לאחר שהאם הפונדקאית החלה טיפולים רפואיים ואף לאחר מועד ההפריה, עניין המעלה חשש כי האם הפונדקאית לא חתמה על ההסכם מרצונה החופשי וודאי קיים ספק בדבר מידת יכולתה לשאת ולתת על סעיפי ההסכם השונים כאשר היא נמצאת כבר בהיריון. זאת ועוד, נרשמו גם מקרים של הטלת מגבלות משמעותיות על חירותן של הנשים לנוע גם במקרים שנסיבות המלחמה דורשות זאת, כפייה על נשים להתגורר בדירות צפופות יחד ללא גישה למים חמים כלל ועוד.
במשרד המשפטים מדגישים: "נבהיר כי מדינת ישראל חתומה על מספר אמנות והסכמים בין-לאומיים, המחייבים את המדינה לפעול למניעת סחר וניצול, במיוחד של נשים וקטינים, ובכלל זה לפעול למתן מידע שקוף ורלוונטי לציבור, וכי בשנים האחרונות, אנו עדים גם לשיח בין-לאומי מצד מספר מדינות, המעלות אף הן את הקשיים בהליכי פונדקאות במדינות זרות, ואת הקשר ההולך ומתבהר בינם לבין תופעות העולות כדי סחר בבני אדם וארגוני פשיעה חוצי גבולות". המידע עליו מתבססת הודעת היחידה נאסף ממספר מקורות לרבות מקורות בין-לאומיים, מגורמי ממשל באוקראינה, וממידע המצטבר אצל גורמי המדינה המטפלים בהליכים משפטיים שונים.
התרעות פיקוד העורף