העתירות של "יש עתיד" ולזימי עוסקות בהחלטת ועדת הכספים מיום 25.12.25, במסגרתה אושרו פניות תקציביות של משרד האוצר, השימוש ברזרבה הכללית לשנת 2025, בהתאם לסעיף 12 לחוק יסודות התקציב.
העותרים טוענים כי ההחלטה אינה חוקית, בהיותה "העברת תקציבי עתק למוסדות שאינם עומדים בחובת לימודי הליבה, או שמצער אין פיקוח או ראיה כי מקיימים חובות אלה".
בעתירות התבקשו צווי ביניים אשר יורה על ביטולה של החלטת ועדת הכספים, וכן על ביטול העברות הכספים שבוצעו מכוח החלטה זו, עד להכרעה סופית.
כאמור, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יש לגבש ללא דיחוי מתווה פיקוח ואכיפה עדכני, שייתן מענה למכלול ההיבטים שהועלו בפני שר החינוך, ויבטיח כי המוסדות עומדים בחובות הבסיס שלהם כתנאי לתקצובם.
על תכנית הפיקוח להכליל בין היתר את החובה של המוסדות ללמד את מלוא תכנית הליבה, קביעת תכנית יסוד אחודה, שימוש בכלי מדידה כגון מבחני מיצ"ב, הכשרת מורים ללמד ליבה, ודיווח הדרוש מהמוסדות.
כזכור, עמידת מוסדות החינוך בחובותיהם מהווה תנאי מרכזי לתקצובם. יודגש, כי עמדת שר החינוך בנוגע למתווה הפיקוח מצויה במחלוקת מול משרד החינוך, הן ביחס לפערים בעמידת המוסדות בחובותיהם, והן לגבי היבטים הנכללים בהגדרת לימודי ליבה. סוגיות אלו נדונות כעת במסגרת עתירה אחרת.
עוד יצוין כי בפני בית המשפט תלויות ועומדות מספר עתירות נוספות, העוסקות בטענות בדבר אי עמידת מוסדות החינוך החרדיים בהוראות הדין ובהיעדר פיקוח ואכיפה הולמים.
לעמדת המדינה, כפי שמיוצגת על ידי היועצת המשפטית לממשלה, אין מקום לביטול החלטת ועדת הכספים בשלב זה, הן לאור תכליות התקציב שהועבר במסגרת הפנייה התקציבית, והן משום שבמסגרת הליכי הפיקוח הנדרשים ניתן יהיה לקזז כספים שהועברו במידה ומוסדות אלו לא עמדו בחובותיהם, מבלי לפגוע בפעילותם הנוכחית.
בנוסף, ניתן יהיה להורות על ביטול רישיון למוסדות מסוימים והוצאתם מהרשות, כך שלא יהיו זכאים לתקצוב ילדי ישראל, בהתאם לחוק יסודות התקציב.
לפיכך, מתבקשת מהמדינה, לעמדת היועצת המשפטית, שבג"ץ יורה על ביטול צו הביניים שהוצא במסגרת העתירות ולהשהות את בירור שאלת הקיזוז, עד שיתגבשו כלים אפקטיביים וברורים יותר לפיקוח, שיאפשרו הצגת נתונים מדויקים לגבי עמידת המוסדות בדין.
התרעות פיקוד העורף