לדבריה, בניגוד להצהרות פומביות של ראש הממשלה בנימין נתניהו שלפיהן ישראל לא תאפשר דריסת רגל טורקית או קטארית בעזה, בפועל נחשף קיומו של גוף ניהולי-טכני נפרד, שאינו מועצת השלום, ובו מופיעים נציגים משתי המדינות. "זה גוף פחות יוקרתי ויותר בירוקרטי, אבל עצם הופעת השמות הטורקי והקטארי שם - לא מתקבלת בעין יפה בישראל", אמרה, והוסיפה כי נתניהו ספג ביקורת חריפה בנושא.
ברסקי התייחסה גם להתנהלות מול ארצות הברית, ואמרה כי קיים פער בין המחאה הפומבית שהציגה לשכת ראש הממשלה לבין המגעים שנוהלו בפועל. לדבריה, מי שניהל את השיח עם האמריקנים בנוגע להרכב הגופים שינהלו את עזה היה נתניהו עצמו ואנשיו. "אחרי ההודעה הרשמית, האמריקנים תדרכו שהמחאה היא למראית עין בלבד, וכי נתניהו מודע לכך שלטורקים ולקטארים יהיה מקום בגוף הזה. זה נכון חלקית - יש הבדל בין להיות מודע לבין להיות שותף להשפעה", אמרה.
באשר לעמדתו של נתניהו, ציינה ברסקי כי הוא אינו שלם עם המהלך: "הנוכחות הקטארית והטורקית מטרידה, ונתניהו מתלבט כיצד לפעול. הוא צריך להחליט אם להעלות את רף המחאה ולהבהיר לנשיא דונלד טראמפ שזה קו אדום מבחינת ישראל".
לסיום, התייחסה ברסקי לאיראן ואמרה כי האפשרות לתקיפה אינה מוסרת מסדר היום: "לא מודיעים ברדיו אם זה יקרה, אבל בישראל מדגישים שהאופציה הזו עדיין על השולחן".
התרעות פיקוד העורף