בהמשך להסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, אשר לא כלל הסכמות לעניין העונש, הוגש כתב אישום מתוקן על ידי עורכי הדין עידו נולמן, יהושע מלק ותמר בורשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, ובמסגרתו הודה כהן בעובדות המקרה.
מכתב האישום בו הודה עולה כי בעת ששימש כהן כעוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת יצחק וקנין, ובהמשך כנהגו של וקנין בעת כהונתו כשר לשירותי דת, נטל שוחד בהיקף של עשרות אלפי שקלים, וזאת בתמורה לשימוש בתפקידו הציבורי ובקשריו לצורך קידום פניות שונות.
בין היתר, פעל כהן לקידום פניות בנושאים של קבלת אישורי כניסה לישראל, קבלת היתר לבניית מסגד, מעבר מבחני רישוי ממשלתיים, הקלות מול רשויות המס ועוד. במסגרת פעילות זו פנה כהן, בין היתר, לשר הפנים, לשר הבריאות, לשר הביטחון ולעובדי ציבור נוספים.
לאור האמור, הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, מוחמד עלי, את כהן בעבירות של לקיחת שוחד (ריבוי עבירות) וכן בעבירות של עשיית פעולה ברכוש אסור, במטרה להסתיר או להסוות את מקור הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו ואת תנועותיו, לפי חוק איסור הלבנת הון.
במסגרת הטיעונים לעונש ציינו עורכי הדין נולמן, מלק ובורשטיין: "מעשיו של הנאשם שהיה עובד ציבור בזמן ביצוע העבירות – עבירות השוחד והלבנת ההון ונסיבות ביצוען, פגעו פגיעה קשה וממשית בשלטון החוק, בשוויון בפני החוק, בטוהר השירות הציבורי ובתדמית השירות הציבורי בעיני הציבור..."
במסגרת גזר הדין ציין השופט: "התנהלותו המושחתת של הנאשם, לא הייתה בגדר כשל בודד ואף לא רצף של כשלים נקודתיים, אלא דרך פעולה שיטתית. יעידו על כל ריבוי מקרי קבלת השוחד, מספר המעורבים מכלל האזורים בארץ – מצפונה ממרכזה ומדרומה, והעובדה כי העבירות בוצעו משך מספר שנים. גם באשר לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, כעולה מכתב האישום בנושא זה כשל הנאשם מספר פעמים".
עוד הוסיף, השופט עלי: "הפירוט המובא בכתב האישום מלמד גם על כך כי הדרך בה נהג הנאשם נשאה מאפיינים של תכנון ואף תחכום – והדברים אמורים הן ביחס לעבירת השוחד והן ביחס לעבירות על חוק איסור הלבנת הון. הנאשם לא פעל לבדו אלא טווה קשרים עם מעורבים נוספים, השתמש בתואר תפקידו ולעיתים תוך הצגת מצג שווא לגבי תפקידו האמיתי...."
התרעות פיקוד העורף