בפסק הדין עמד בית המשפט על העובדות העיקריות בנוגע להליך קידומה של העותרת: בראשית הדרך בשלהי 2024, אישר השר לביטחון לאומי (השר) את המלצת המפכ"ל וסגל הפיקוד הכללי של המשטרה לקידומה של העותרת וחתם על כתב מינוי שלה לתפקיד עוזרת ראש אגף חקירות ומודיעין בדרגת סגן ניצב, וזאת בלא כל הסתייגות.
היות והשלמת קורס פיקוד ומטה (פו"מ) הוא תנאי לדרגת סגן ניצב, צוין כי הדרגה תוענק לעותרת עם סיום הקורס. זמן קצר לאחר אישור השר, יצאה העותרת לקורס והשלימה אותו בהצלחה. במהלך הקורס זומנה העותרת למסור עדות בתיק 4000 המתנהל נגד ראש הממשלה.
רק לאחר מכן חלה תפנית בעמדת השר והוא נמנע מלחתום על אישור העלאתה בדרגה של העותרת. במשך מספר חודשים לא נתן השר טעם לדבר ולאחר פניית הייעוץ המשפטי לממשלה אליו, העלה השר בדיעבד סוגיות ונקודות הטעונות לשיטתו בירור בעניינה של העותרת.
סוגיות אלה נגעו בעיקר לעדות שמסרה בעבר כקצינה זוטרה בצוות חקירות יועצי ראש הממשלה (בראשית 2020) ולהערות שהעיר בית המשפט העליון בעניין זה, וכן לעדות שמסרה בתיק 4000 המתנהל נגד ראש הממשלה, שאף כאן השתתפה כקצינה זוטרה בצוות החקירה.
על אף האמור נמנע השר מקבלת החלטה בעניין קידומה של סבן, תוך עיכוב קידומה של העותרת בפועל למשך זמן ניכר. כך היה גם לאחר שהמפכ"ל הודיע לשר שאין הצדקה או בסיס לבקשת השר להורות על כינוס מחדש של סגל הפיקוד הכללי לדיון נוסף בנוגע לעותרת.
בפסק הדין נקבע כי בנסיבות החריגות כשהשר מסרב לקבל החלטה בעניינה של העותרת לאורך זמן וגם לאחר שהונחו לפניו תשתית מלאה ומענה מקצועי מפורט, יש לראות בו כמי שהחליט שלא לקדם את העותרת בדרגה. הטענה כי ההליך המינהלי טרם הושלם וכי אין בנמצא החלטה שניתן לתקוף, נדחתה.
עוד נקבע כי סירוב השר עומד בניגוד קוטבי לעמדתם של גורמי המקצוע במשטרה ובראשם מפכ"ל המשטרה. נקבע כי לעמדה זו יש לתת משקל משמעותי וכי השר לא נתן מענה של ממש לעמדת גורמי המקצוע, לאחר שהשר הוא שאישר לכתחילה את הקידום. בנסיבות אלה נקבע כי סירוב השר עולה כדי חוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות.
בית המשפט מצא כי השתלשלות הדברים מעלה חשש ממשי לקיומם של שיקולים זרים וציין בהקשר זה כי בעניינה של העותרת הועלו בדיעבד ובאורח חריג טענות וסוגיות שלא הועלו במקרים דומים אחרים ושאינן נבחנות כלל בהליכי קידום. נוכח מכלול השיקולים שפורטו בפסק הדין – נקבע כי יש לקבל את העתירה ולהורות לשר לאשר את קידומה של העותרת לדרגת סגן ניצב.
לאחר הדברים, בן גביר תקף את בית המשפט: "שוב הוכח שאין שופטים בירושלים - טענת בית המשפט המחוזי כי לשר אסור לשקול את מעורבותה של סבן בחקירות לא חוקיות של לשכת ראש הממשלה היא בעצמה שיקולים זרים, ומלמדת שכל פסק הדין מושתת על שיקולים זרים. במדינה מתוקנת חוקרת שמעורבת בחקירה לא חוקית צריכה לסיים את שירותה במשטרה ולא לקבל הגנה מיצחק עמית ושלוחיו. רפורמה משפטית עכשיו!".
התנועה לאיכות השלטון, שייצגה את סבן בעתירה: "התנועה לאיכות השלטון מברכת על פסק הדין שקיבל את העתירה וקבע כי אין מקום לשיקולים זרים ופוליטיים בהליכי מינוי וקידום במשטרת ישראל. בית המשפט שם סוף לניסיונות הפסולים של השר לביטחון לאומי לעכב את הקידום ופסק כי רפ"ק רינת סבן, קצינה מצטיינת, בעלת שירות ארוך ומוערך, ראויה לקידום לדרגת סנ"צ, וזאת בהתאם לנהלים ולהמלצות הגורמים המקצועיים שקבעו כך".
"זהו יום שבו נעשה צדק לא רק עם קצינה אחת, אלא גם עם עקרון המנהל התקין ועצמאות המשטרה. פסק הדין שולח מסר ברור: סמכות שלטונית אינה כלי ענישה או הרתעה כנגד מי משרתים במערכת אכיפת החוק הממלאים את תפקידם. התנועה תמשיך לפעול להגנה על שלטון החוק ועל מערכת אכיפת חוק מקצועית ועצמאית".
התרעות פיקוד העורף