עולה השאלה מדוע איינהורן לא מוסגר לישראל על מנת להתייצב למשפטו. נזכיר שאיינהורן מעורב עמוקות בפרשות ההדלפה לעיתון ה"בילד" ופרשת קטרגייט שם עבר חיקור דין - כלומר העיד בחו"ל לגבי הפרשות הללו. כשפנינו לפרקליטות, הוסבר כי הם אינם מתייחסים באופן גורף למידע להליכי הסגרה או האם ישנם הליכים כאלו בכלל.
אז מדוע איינהורן לא מוסגר?
בסביבת איינהורן סבורים כי אין עילה להסגרתו: מרכז חייו אינו בישראל כבר שנים, לפי הדין אין חובה שיבוא לישראל ואין לו עניין להגיע. הם סבורים כי האמנה הבין לאומית אומנם מאפשרת להסגיר אזרח ישראלי מסרביה, אבל היא גם מאפשרת כאלטרנטיבה לעשות חיקור דין - כלומר גביית עדות בארץ מגוריו של איינהורן.
הדבר הזה נעשה, בפרשות הבילד וקטרגייט בהם הוא מעורב. כלומר איינהורן שיתף פעולה באופן מלא בחקירות ולכן לא ניתן להסגירו מסרביה. לגבי כתב האישום שלו בגין הטרדת פילבר, בסביבתו סבורים היא כי האישום לא הומצא לו כדין (זימון אדם למשפט בהתאם למקום מגוריו) וכי לשופט אין סמכות להוציא צו הבאה לחייב התייצבותו.
הם סבורים כי באופן כללי ניתן להסגיר אדם בשלושה מצבים: כשהוא נמלט מעונשו, נמלט מהדין ויש דיון שעל פי החוק נקבע שעליו להתייצב או כשהוא מפריע לחקירה להתפתח. במקרה של איינהורן הם סבורים אף אחד מהשלושה הללו לא התקיים. לכן הם מסבירים כי הדבר תלוי ברצונו הטוב להגיע לישראל והוא אינו עבריין נמלט כפי שנכתב באחד הדיונים על ידי המשטרה.
האפשרויות של הפרקליטות
לדעתו: "ייתכנו כמה אפשרויות, האחת, שישראל ממתינה עד להשלמת כל החקירות (הבילד וקטרגייט-ג.מ) ואפשרות שנייה שהיא פנתה לסרביה ושההליך מתגלגל לאט. המדינה שמקבלת בקשה מנתחת את הנתונים וזה עלול לקחת מספר חודשים עד למעצר", הוא מוסיף כי "סרביה חברה לצד ישראל באמנה האירופית להסגרה, כך שקיימת מחויבות הדדית בין המדינות".
לגבי איינהורן בפרט, הוא מסביר כי "אין צורך להוכיח שאיינהורן הפר צו או קיבל לידיו זימון כדין. קיימת אפשרות שאדם ישהה בחו"ל כדין, מבלי שהפר את החוק בעצם שהותו שם, ובכל זאת ייעצר ויוסגר לישראל. אין בחוק ההסגרה תנאי שתהיה הימלטות בלתי חוקית. מספיקה "היעדרות". בשונה ממעצר רגיל של חשוד בישראל, שמחייב רק "חשד סביר" לביצוע עבירה, מעצר מחוץ לישראל לצורך הסגרה מחייב משהו הרבה יותר מתקדם: החלטה ישראלית להעמיד לדין. התיק צריך להיות בשל לאישום. העובדה שאיינהורן נחקר בסרביה ושיתף פעולה בחקירה לא תפטור אותו מהסגרה לישראל. אם אחרי חיקור דין התיק הבשיל ותתקבל החלטה להעמיד אותו לדין, אפשר יהיה לבקש את הסגרתו. ייתכן שישראל מחכה לקבלת החלטות בתיקים אחרים של אותו אדם, אנחנו לא יודעים".
הוא מסביר: "לגבי כתב האישום שכבר הוגש בעניין הטרדת העד פילבר, אפשר לבקש הסגרה על עבירה זו בלבד. אלא שכאן חשוב לשים לב לסעיף מרכזי בחוק ההסגרה שמדבר על "עקרון הייחודיות" ולפיו אסור לישראל להעמיד לדין את מי שהוסגר בעבירות שונות מזו שהיו בבקשת ההסגרה. אם עכשיו ישראל תזדרז לבקש את הסגרתו, כשרק תיק הטרדת העד מגובש עם החלטה להעמיד לדין, אפשר יהיה לעמיד לדין את איינהורן רק על הטרדת העד. אם בהמשך תתגבש החלטה להעמיד לדין גם בפרשות אחרות, יהיה אסור לפי עקרון הייחודיות לעשות זאת. אמנם יש פרוצדורה מיוחדת ונדירה של קבלת אישור בדיעבד מהמדינה שהסגירה להעמידו לדין בעוד עבירות, אבל זה הליך חריג מאד. לכן לפעמים במצב שכזה עדיף פשוט לחכות להבשלת כלל התיקים ואז לשלוח בקשת הסגרה אחודה".
לגבי טענה אפשרית של איינהורן שלא קיבל לידיו הזמנה לדין במשפט בגין הטרדת עד: "כאשר אדם נמצא בישראל ומבקשים צו הבאה, קרי לכפות עליו להתייצב לדיון, השופט ידרוש לראות "אישור מסירה" של הזמנה לדין. המצב שונה כשמישהו כזה נמצא בסרביה. שם ייתכן שבעתיד איש כזה ייעצר ויוסגר גם בלי שנמסרה לו הזמנה".
לדבריו: "ייתכן גם שישראל נמנעת מלבקש הסגרה רק עבור העבירה של הטרדת עד, כי זו העבירה הקלה ביותר ב"חבילה" שמיוחסת לאיינהורן. אמנם אפשר להסגיר גם על עבירות קלות יחסית, אבל לפעמים מפעילים שיקול דעת ולא מטריחים את מדינות העולם אם התיק אינו חמור דיו. אולי גם מסיבה זו בוחרת ישראל להמתין להחלטות גם בתיקים שנראים חמורים יותר ורק אז לבקש הסגרה".
כך או אחרת נראה שעדיין אנחנו לא חשופים לכל המתחולל מאחורי הקלעים בנושא איינהורן, אך אפשר להניח שאיינהורן עלול למצוא עצמו בבעיה ברגע שיבחר לנחות בישראל בשנים הבאות. יש ליועץ התקשורת משפחה כאן (כך למשל אמו טליה איינהורן דמות ציבורית בעל תפקיד בוועדה למינוי בכירים), ולכשיגיע ייתכן שיידרש לחקירה.
התרעות פיקוד העורף