מתוך עשרה קבין של סיפורים פוליטיים הגורמים לאנשי שמאל בישראל נחת בעת הזו, תשעה מתורגמים מהונגרית. השמחה בכל מרחבי קפלן ממה שבעיניהם נתפס "נס בודפשט", מפיחה רוח חדשה במפרשיהם.
שינוי היחס במקומותיהם להונגריה הוא תופעה מרתקת: בן לילה הפכה הונגריה מהתגלמות הטומאה למקור השראה. במקום "רק לא הונגריה" – מהפך של 180 מעלות, שכל כולו החלפת המילה "לא", במילה "כמו". "רק כמו הונגריה". הונגריה הפכה מחלום בלהות מסויט למשאת נפש נכספת.
בדיעבד הסתבר שמעלתו האחת החשובה בעיני הציבור, שנהר לקלפיות להצביע עבורו, הייתה שהוא לא ויקטור אורבן. היה להם מודל חיקוי: ברק אובמה קיבל פרס נובל לשלום עוד לפני שהספיק להביא לעולם את יציאות השלום שלו, שעד מהרה נחשפו כמחוללות מלחמות, רעב, סבל ושפיכות דמים בקרב האומללים שאובמה – ממניעים לא פחות מנעלים – הרעיף עליהם מהטוב והשפע של המערב, בלי להבין שבלי הכשרת קרקע אין יבולים, ושהזקֵנה בבית שמנגד לא רוצה שיעבירו אותה את הכביש.
בבונקר של היטלר בברלין חגגו, הם ראו במותו של רוזוולט את הנס שלו ציפו. בשארית גרמניה, שכללה את הבונקר וסביבתו המיידית, עודדו את שרידי הלוחמים, רובם נערים, בסיפורים היסטוריים על מותה של יקטרינה הגדולה, שעצר מלחמה. בגלל גילם, אולי, הם לא ידעו שבדמוקרטיה מות נשיא לא עוצר מלחמות.
המועמד הסינתטי
חוסר הביטחון של האופוזיציה נובע מבחירות עבר, שבהן הבוחר בקלפי הפך את הסוקרים המדופלמים ללעג וקלס. כרגע בסקרים של 11, 12, 13 – בניגוד לסקרי ערוץ 14 וגם ערוץ 15, שבהם לקואליציה הנוכחית רוב מוחלט – מסתמנת אופציה ריאלית להקמת ממשלת שמאל־ערבים יציבה.
מה עשה ערוץ 12? כמיטב המורשת של הטלוויזיה הסובייטית, הרכיב מועמד חדש, סינתטי, אבל בעל כוח לא מבוטל ושמו בישראל הוא "לא ביבי", או "נגד ביבי" – והציגו לציבור מול נתניהו. זה מזכיר את הסיפור שבשיא המלחמה הקרה, לאחר ויכוח, החליטו השגרירים של ארה"ב וברה"מ באו"ם לקיים ביניהם תחרות ריצה. האמריקאי ניצח בתחרות, כך בדיוק דיווח ביטאון השגרירות האמריקאית.
לעומת זאת, בביטאון השגרירות הרוסית ששמו "אמת", נכתב: בתחרות ריצה בין דיפלומטים הגיע השגריר הרוסי למקום השני, ואילו השגריר האמריקאי הגיע למקום הלפני האחרון. אכן אמת לאמיתה, בדיוק כמו כותרת מהדורת יומן השבוע האחרונה: "בעקבות סקר פוליטי חדש, רוב גדול בציבור נגד נתניהו: 44% תומכים בו והרוב נגדו...".
השאלה היא רק מה יקרה כשיאיר גולן וחבריו הלא־דמוקרטים יגיעו לנשיא, והנשיא יאמר שהוא מטיל את הרכבת הממשלה על פי חוק על ח"כ. לא על קולקטיב, לא על רעיון, ובעיקר לא על קולקטיביזם רעיוני שאין בו לא רעיון ולא קולקטיביזם. אז ילמדו שבניגוד למתמטיקה, בפוליטיקה אחד זה הרבה יותר מחמישה.
טלוויזיה מול מקרר
הסובייטים אמרו שבפוליטיקה קיימת תחרות מתמדת בין הטלוויזיה למקרר. אורבן נכשל במבחן המקרר. הוא ניצח בבחירות של 2022 מכיוון שהבטיח לעמו שלא לסבך את הונגריה במלחמה באוקראינה. אבל הוא הבטיח גם שגשוג כלכלי. במבחן הזה הוא נכשל. הוא גם נכשל באסטרטגיית הבחירות שלו.
האשמת האיחוד האירופי במשבר הכלכלי שיחקה ליד יריבו. כי אם הסנקציות של האיחוד האירופי בשל מתקפת אורבן נגדו הן שגרמו למשבר הכלכלי, הרי זה בדיוק מה שהניע הונגרים רבים להצביע למועמד שיביא לביטול הסנקציות של בריסל. זאת ברוח שאלתו הקלאסית של ברטראנד ראסל: כאשר אדם אחד מציע לך דמוקרטיה, והשני מציע לך שק חיטה, באיזה שלב של גוויעה ברעב תעדיף את החיטה על זכות ההצבעה?
עליית המזרח התיכון על מסלול השלום האזורי תייצר בישראל צמיחה שתגמד את הנסיגה ביחס שבין החוב לתוצר בגין שנות הקורונה והמלחמות שבעקבות אוקטובר 2023. עם זאת, עד אז, טוב תעשה הממשלה אם תואיל להעמיק את הדיאלוג עם הציבור כדי לתת מענה למצוקות שלא באו על פתרונן המיטבי בלהט המאבק הקיומי הצבאי־מדיני.
אבל מעבר לעניינים הכלכליים וההתכתשות היומיומית בין שלטון לאופוזיציה, המקובלת בדמוקרטיה ומהווה חלק בלתי נפרד ממהותה, קיים קו פרשת המים הפוליטי בישראל המאפיל על כל היתר, והוא הנושא המדיני. כך למשל מאבק אחד מני רבים: מרכיבי מפ"ם, מפלגת הפלמ"ח, שעם 19 מנדטים הייתה המפלגה השנייה בגודלה בכנסת הראשונה, הסכימו על כל דבר – מסוציאליזם, דרך היחס החם לברה"מ, היחס הקר לבן־גוריון ומפא"י, ועד ההגמוניה של תנועת העבודה והשנאה לימין.
הניסיון לגזירה שווה בין מדיאר לבנט לא מחזיק מים, הואיל ומדיאר הציע להונגרים אורבן־לייט הומוגני ומלא. בנט, כפי שמסתמן מהמצטרפים למפלגתו, יעמוד עם המיעוט במפלגתו החדשה ובישראל ביתנו מול שאר הגוש ובכללו הרוב ב"בנט 2026".
לכן, בין הטלוויזיה למקרר, האופוזיציה לא תנצח בבחירות, אבל הממשלה בהחלט יכולה להפסיד. וייתכן שדווקא מפלת אורבן למרות ההקשר הרופף, תתגלה בדיעבד כאות אזהרה קונסטרוקטיבי.
התרעות פיקוד העורף