השופט דחה את התלונה של חבר הכנסת - אבל לא שכח להעיר לשופט אחר

בנוסף, במהלך המשפט הוצג מזכר ששלח סעדה לאורי כרמל (אז ראש מח"ש) ארבעה ימים לפני הגשת כתב האישום ולדברי הנשיא בו ההוכחה כי גרסת סעדה אינה אמת. השופט ציין "המזכר מצביע על חוסר מהימנות העדויות בבית המשפט של שרצר ושל סעדה... לפיהן טרם הגשת כתב האישום לא נוהל עם מלכה מו"מ". סעדה טען כי הנשיא שוגה והקביעה נגדו הייתה עיוות גמור של האמת. קולה ביקש תגובה מהנשיא סובל להגיב על טענות סעדה.

לדברי סובל: "הראיות שבתיק מלמדות על כשלים מהותיים בהתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים, וכן על כשלים אישיים של המתלונן, הן בניהול החקירה והן בליווי ההליך שהתנהל לפני בית המשפט. כשלים אלו פגעו באופן חמור בהגנתו של פישר – ועל כן מצא לחרוג ממתחם הענישה ונמנע מלהטיל עליו מאסר ממש, חרף חומרת העבירות בהן הורשע".

לדברי סובל: "דבריו של סעדה בעדותו עמדו בסתירה חזיתית למספר ראיות, ובראשן מסמך בכתב ידו ובחתימתו, אשר התגלה בדרך לא דרך קרוב לשמונה שנים לאחר האישום, למרות שמדובר בחומר חקירה מובהק אותו הייתה מח"ש מחויבת לגלות להגנה ביום הראשון".

הנציב קולה, בהחלטתו קבע: "הנציבות אינה ערכאת ערעור על גזר דינו של הנשיא. אין בידי לקבוע, כי התבטאויות הנשיא בגזר דינו חרגו מן הראוי לשופט. אמירות שהיו רלבנטיות לצורך הנמקת הכרעתו. אכן, ניתן להבין לליבו של סעדה, שנאמרו עליו בגזר הדין אמירות שאינן קלות עליהן אין הוא יכול לערער בהיותו עד. סובל הוסיף, כי היה בידו לבקר ביתר חריפות את המתלונן אך דבריו נאמרו בריסון. יתכן, כי ראוי למחוקק לאפשר, במקרים מסוימים, אף לעד להשיג על תוכנה של החלטה שיפוטיות בעניינו. מבלי לקבוע מסמרות באשר לאמירות שבגזר הדין לגופן בכל הנוגע למתלונן, כי אין בידי להצדיק את התלונה ומשכך היא נדחית".

כאמור הוגשה תלונה נוספת של סעדה שהוגשה טרם גזר הדין של פישר. סעדה התלונן כי ההליך מתנהל בעצלתיים מעל 10 שנים, וכי "אם לא די בחוסר היעילות של נשיא המחוזי, הוא שועט לעבר הסדר מקל ודוחק בפרקליטות לסיים את המשפט בהסדר למרות שמדובר ב"תיק חזק ומבוסס".

הנציב קולה לא קבע שהוא מקבל את התלונה או דוחה אותה אבל קבע כמה ממצאים: תחילה פירט כי סעדה חזר בו מטענה על "קנוניה". עוד קבע הנציב "כי הימשכות ההליך - אף כי מרבית ה"אשם" אינו מונח לפתחו של הנשיא, יכול וצריך הוא היה לגרום לניהול מהיר ויעיל יותר של ההליך, ויש להצר שלא כך עשה" הטענה בדבר "סחבת" לעניין המשך ההליך בעניינם של נאשמים אחרים נדחתה. עוד נאמר: "אשר לנושא השיח שהתקיים באולמו של הנשיא, במספר דיונים, אודות הסדר הטיעון המוצע לפישר – אף אם אין מקום לפקפק בכוונותיו של הנשיא, דומה כי הוא גלש (ולא במידה מועטה) מהעמדה הראויה למותב הדן בהליך פלילי לעמדה היפה יותר לשופט מגשר".