נזכיר כי בתיק 2000 מוזס נאשם בהצעת שוחד ובהבטחת שוחד, ונתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים. לפי האישום, לאורך השנים התקיימו בין נתניהו ומוזס יחסי יריבות עמוקה. עם זאת, השניים קיימו במהלך השנים שלוש סדרות של פגישות: בשנים 2008–2009, בשנת 2013 ובשנת 2014.
במהלך כל אחת מסדרות הפגישות האמורות, נתניהו ומוזס קיימו שיח על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם: שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", והטלת מגבלות על העיתון "ישראל היום" - דבר שהיה בעל משמעות כלכלית רבה עבור הנאשם מוזס ועבור קבוצת "ידיעות אחרונות".
נטען באישום כי באחת הפגישות, שהתקיימה ב-4.12.2014 ולקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-20, מוזס הציע לנתניהו שוחד. זאת בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כאמור בשיחתם.
מוזס הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה כדי לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו.
נטען כי נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם מוזס. הגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק, שעסקה ב"ישראל היום", הוא המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה, והציג בפניו מצג שלפיו קיימת אפשרות ממשית שיעשה שימוש בכוחו השלטוני כדי לקדם חקיקה המיטיבה עם מוזס. שני הנאשמים דוחים את המיוחס להם באישום. ליבת האישום היא הקלטה בין השניים.
התרעות פיקוד העורף