העימות עבר בימים האחרונים גם לזירה המשפטית, לאחר שעתירה הוגשה נגד הליך הבחירה בטענה לפגמים משפטיים, ניגודי עניינים ולחצים פוליטיים סביב המינוי.
העתירה הוגשה באמצעות ארגון "עתים", הטוען כי הליך הבחירה מקודם בתקופה רגישה במיוחד, בזמן שהעיר מנוהלת בידי ממלא המקום יוחאי פרג׳י. לטענת העותרים, אין זה מתפקידה של הנהגה זמנית לקדם מינוי בעל השלכות ארוכות טווח.
לדבריה, במשך שנים נחשבה חריש לעיר שמצליחה לקיים חיים משותפים בין מגזרים שונים. "השפה העירונית הייתה שפה של הסכמות ושל קבלת השונות", היא אומרת. "גם כשהיו מחלוקות, הייתה תחושה שיש מקום לכולם".
גרינברג טוענת כי מאז שינוי ההרכב הקואליציוני בעיר חל שינוי בסדרי העדיפויות ובמאזן הכוחות. "אנחנו רואים שינוי בתקציבים, במוקדי ההשפעה ובתחושה הציבורית", היא אומרת.
בעתירה עצמה נטען כי נפל פגם באופן בחירת נציגי הגוף הבוחר ובהליך ההיוועצות מול משרד הדתות, וכן כי קיימים לכאורה ניגודי עניינים סביב הליך הבחירה. עוד טוענים העותרים כי בין ממלא מקום ראש העיר לבין ש"ס נחתם הסכם קואליציוני שכלל התחייבות לקדם את מינוי רב העיר.
"הצלחנו לייצר פה סטטוס קוו שיודע לכבד את כולם", הוא אומר. "יש פה חילונים, מסורתיים, דתיים, חרדים ועולים חדשים. זה מה שמיוחד בחריש".
לדבריו, החשש של חלק מהתושבים אינו רק מזהות הרב אלא מהמשמעות הציבורית הרחבה של המינוי. "המנגנון הזה מרגיש כמו דיל פוליטי שהוכתב מעלינו", הוא טוען. "בסוף יש פה ממלא מקום ראש עיר שלא נבחר לתפקיד הזה על ידי הציבור, ובתקופה זמנית מנסים לקבוע עובדות לשנים קדימה".
גולדמן מוסיף כי לתפקיד רב העיר יש השפעה משמעותית על שירותי הדת בעיר. "זה לא רק כשרות או נישואים. רב עיר משפיע על אופי שירותי הדת, על המועצה הדתית ועל האני מאמין שמוביל את המערכת", הוא אומר.
עבור חלק מהתושבים, העיר סימלה במשך שנים מודל של חיים משותפים בין חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים. לכן המאבק סביב רב העיר נתפס בעיניהם לא רק כוויכוח דתי, אלא כמאבק על האיזון העדין שעליו נבנתה חריש.
"ראשית, כאדם ששירת כלוחם ומפקד בגבעתי, אני מוקיר ומכבד את זכרם של כלל חללי מערכות ישראל, גברים ונשים כאחד", מסר. "בטקס יום הזיכרון קראתי את הנוסח שניתן לי, והנוסח הזה מופיע באתר הרבנות הראשית. אם נוצרה תחושה של חסר, אני מצר על כך".
לדבריו, "רב עיר אינו קובע מדיניות עירונית ואינו משפיע על אופייה האזרחי של העיר. תפקיד רב העיר מוגדר בתחום שירותי הדת בלבד. בכל עיר, גם בערים כמו תל אביב, יש רב עיר, ואין בכך לשנות את אופייה של העיר". עוד הוסיף כי אם ייבחר, "אהיה רב של כל תושבי חריש, להקשיב, לכבד ולפעול באחריות למען כולם".
בעיריית חריש דוחים גם הם את הטענות מכל וכל. בהודעת העירייה נמסר כי "הליך בחירת רב העיר מתנהל על פי דין, בליווי ועדת הבחירות, המשרד לשירותי דת והייעוץ המשפטי של המשרד".
עוד מדגישים בעירייה כי ההליך החל כבר בינואר 2025, כאשר מועצת העיר אישרה את כינון ועדת הבחירות, ובאותה עת גם חברי המועצה שנמצאים כיום באופוזיציה תמכו בקידום ההליך. "הניסיון להציג את ההליך כ’מחטף’ עכשווי אינו מתיישב עם ציר הזמן העובדתי", נמסר מהעירייה.
אלא שהעותרים טוענים כי עיקר התנגדותם אינו לעצם קיום הליך בחירת רב עיר, אלא לעיתוי הנוכחי, לשינוי ההרכב הקואליציוני בעיר ולהאצת ההליך דווקא בתקופה שבה חריש מנוהלת בידי הנהגה זמנית.
בעירייה דוחים גם את הטענה כי מדובר במהלך שנועד לקדם מועמד יחיד. לפי העירייה, מדובר בהליך פומבי ומוסדר, ולדבריה 18 רבנים הגישו מועמדות לתפקיד.
באשר לטענות על שינוי אופייה של העיר, בעירייה מדגישים כי לרב עיר אין סמכות לקבוע את צביונה האזרחי של הרשות המקומית. "חריש היא עיר מגוונת, וכך תישאר", נמסר.
בעתים ובקרב המתנגדים למהלך מדגישים כי מבחינתם המאבק אינו נגד שירותי דת או נגד הציבור החרדי, אלא נגד מה שהם מגדירים ניסיון לבצע שינוי משמעותי בעיר בתקופת מעבר פוליטית ומשפטית רגישה.
בין אם העתירה תתקבל ובין אם לא, נדמה שבחריש כבר לא מתנהל רק ויכוח על זהות רב העיר הבא. המאבק הפך לעימות רחב יותר על אופייה העתידי של אחת הערים המגוונות והצומחות בישראל, ועל השאלה מי יקבע את גבולות הסטטוס קוו העירוני בשנים הבאות.
התרעות פיקוד העורף