שרשרת כשלים
הדו"ח חושף שרשרת כשלים ביישום החוק לאורך כל שלבי האכיפה: בשנים 2023–2025 דיווחה רשות האוכלוסין וההגירה שהעבירה למשטרה 128 תלונות ב-2023, 95 תלונות ב-2024, ו-98 תלונות ב-2025, על נישואי קטינים שנערכו ללא היתר. אולם לפי נתוני המשטרה, בשנת 2023 הגיעו אליה מרשות האוכלוסין רק 7 תלונות מתוך 23 שקיבלה בסך הכל.
נתוני המשטרה לשנת 2024 לא כוללים פירוט לפי מקור התלונה, אך מדווחים על 15 תלונות בסך הכל שהתקבלו. המשרד לביטחון לאומי, דרכו עוברים נתוני המשטרה, לא מסר את הנתונים הנוגעים לשנת 2025.
לפערים אלה בין הדיווחים של תלונות רבות מצד רשות האוכלוסין למשטרה, לבין מספר התלונות הנמוך שמסרה המשטרה, העולה לעשרות רבות של תלונות שנעלמו בדרך, אין הסבר. גם התלונות שהגיעו למשטרה לא תמיד הובילו לחקירה: בשנת 2022 נפתחה חקירה בעקבות כל תלונה שהתקבלה, אך החל משנת 2023 חדלה המשטרה לפתוח חקירה אחרי כל תלונה, ללא הסבר. בשנת 2024 לא הוגש אף כתב אישום אחד.
כפיית נישואין על נערות צעירות
נתוני בתי הדין הדתיים מוסיפים ממד נוסף לתמונה. בתי הדין השרעיים אישררו בשנת 2022 כ-434 נישואי קטינים שנערכו מחוץ לכותלי בית הדין, ברובם המכריע בבית הדין בירושלים, וברוב מוחלט של המקרים צד אחד לנישואין היה קטין וצד אחד בגיר. במקרים רבים בתי הדין השרעיים מאשררים נישואים שנערכו מחוץ לישראל, בירדן או ברשות הפלסטינית, וכך מתאפשרת עקיפת החוק. המספר ירד ל-303 ב-2023 ול-186 ב-2024, אך הדוח מציין שאין בנתונים כדי לקבוע האם מדובר בירידה אמיתית במספר הנישואים או בירידה ברישומים בלבד.
לעומת זאת, בתי הדין הדרוזיים לא רשמו אף מקרה בכל שנות הדיווח, ובקרב האוכלוסייה היהודית דווח על ארבעה מקרים בלבד בשנת 2023, כולם בהיתר. המשרד לשירותי דת, שמחויב בחוק לדווח לכנסת מדי שנה, מסר דיווח לשנת 2023 בלבד מכל שנות הדיווח הנבדקות.
"כפיית נישואין על נערות צעירות, בוודאי כאשר מדובר בנישואין לגברים המבוגרים מהן בהרבה, היא פגיעה קשה בגופן, בנפשן, בחירותן ובעתידן. אני מוטרדת מאוד מאוזלת היד של המדינה ביחס לעדויות שהגיעו מיבנאל, והפערים בנתונים בדוח מאששים שיש כשל במערכת. על המדינה חלה חובה ברורה לזהות, למנוע ולאכוף את החוק. זו הדרך היחידה להגן על הילדות והנערות הללו, ולשם כך יזמתי את הדיון היום," אומרת ח"כ מירב כהן.
רק 300 עו"סיות בכל הארץ לנפגעות ונפגעי אלימות מינית
בדיון הודגש כי מדובר בהערכת חסר בלבד, שכן הנתונים מתייחסים רק לרשויות שבהן קיים בכלל מענה טיפולי ייעודי ורק לנפגעות ונפגעים שהצליחו לפנות לקבלת טיפול. ההערכה המקצועית היא שמספר הנפגעות והנפגעים הזקוקים למענה טיפולי גבוה לפחות פי שניים.
"הפגיעה המינית אצל רבות ורבים מהנפגעים היא לא אירוע מנותק אלא חלק ממעגל מתמשך וסביבה לא מיטיבה. ההמתנה הארוכה מובילה לחזור לאותה מציאות חיים פוגענית שממנה הגיעו, באופן שעלול להוביל לשחזור טראומה, להעמקת הפגיעה ולחשיפה חוזרת למצבי סיכון" אומרת ח"כ עזוז.
"בביקורים שקיימתי בחדרים האקוטיים נחשפתי למקרים במקרים קשים של נפגעות שחוזרות שוב אל החדר האקוטי לאחר פגיעות נוספות, פעם שנייה ולעיתים אפילו פעם שלישית ולצוות אין מה להציע להן" היא מוסיפה.
התרעות פיקוד העורף