מושב הפתיחה של הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, יצא הבוקר (שני) לדרך. נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, נשא דברים, ותקף את טענות הממשלה: "פייק נוסף, שנפוץ בימינו כלחמניות אחר הפסח, הוא הטענה כי 'בחרתי את עצמי', לכאורה, לתפקיד נשיא בית-המשפט העליון. האמת היא פשוטה - בחירתי לתפקיד הנשיא נעשתה בהחלטה של הוועדה לבחירת שופטים אשר התקבלה על פי סמכותה. כמובן שבהצבעה זו לא השתתפתי בעצמי. והאמת היא, שחרף הפייק שמופץ בנדון, כינוס הוועדה נעשה בידיעתו ועל דעתו של יו"ר הוועדה, שר המשפטים. השר בחר להחזיק את המקל משני קצותיו - לא להגיע לישיבה עצמו, ואחר כך להכחיש כל נגיעה בבחירת נשיא בית המשפט העליון".
עוד הוסיף: "השיח הציבורי בנוגע למערכת המשפט נמצא בנקודת שפל חסרת-תקדים. אך הסכנה הנמצאת בפנינו כחברה אינה רק הקצנת השיח אלא העובדה שהתרגלנו לכך. אתמקד היום בסכנת הנרמול –בתהליך השקט שבו החברה מסתגלת לאובדן גבולות בשיח, לשחיקת האמת במרחב הציבורי; ולמתקפות על הגופים שאמונים על שמירת שלטון החוק.
"ככל שחולף הזמן במלחמה הקשה הזו, נדמה שהשיח הציבורי השלים מעגל וחזר לנקודה שבה היה ערב פריצתה. שוב רטוריקה של פילוג וליבוי להבות; שוב האשמות לגופו של אדם ולא לגופו של עניין; ושוב מאמץ מרוכז להחליש את מערכת המשפט בשיח בוטה ובהחלטות ויוזמות חקיקה שונות.
הדרך מרטוריקה למעשים קצרה מאד. אנשי ציבור משתלחים בשופטים מכהנים עם כינויי גנאי - 'אויבי האומה', 'הם לא של ישראל', 'שודדים ובריונים', ועוד. אנו עדים להתייחסויות לְשופטים בשפה מזלזלת שאין להלום בשום מקום, בוודאי לא מפי גורמים שלטוניים.
יש שופטים שמהססים לענות למספר לא מזוהה בטלפון, יש אף מי שניסו להתפרץ בכוח לדיון שהשופטים מפונים מן האולם. למה אנחנו מנרמלים את כל זה? בכל פעם שאנחנו בוחרים להחריש ממעשה מבזה נרשמת תזוזה בקו הפנימי שלנו. הנירמול הוא חומר מאלחש - מה שנראה אתמול כחריגה בלתי-מתקבלת על הדעת, הופך היום למקרה גבולי, ומחר – למציאות שגורה".
עוד הוסיף עמית: "הקו האדום הבא – שאליו אנו הולכים ומתקרבים – הוא שחיקת מושג האמת עצמה, ומַעֲבַר של השיח הציבורי ממימד המציאות אל מימד הפייק. הפצת הפייק היא סכנה ישירה לדמוקרטיה וְלַלְּכִידוּת החברתית.
כאשר המרחב הציבורי מוצף במידע כוזב, קשה מאוד להבחין בין אמת לבדיה. רבים ממי שעושים שימוש בפייק, אינם עושים זאת בטעות – אלא מתוך מטרה לשחוק את ערכה של האמת. ובלשון תקופתנו: רבותיי, זה לא באג, זה פיצ'ר. מכאן קְצָרָה הדרך להכחשת פסקי דין מחייבים, להתעלמות מחובות על פי חוק, ואף ל'פִּתְרוֹן' מחלוקות בכוח ובאלימות, חלילה.
כך הופכת הפצת הפייק למהלך משלים להקצנת השיח כלפי מערכת המשפט. ה'פייק' מכין את הקרקע; השיסוי זורע את הזרעים; והאלימות צומחת פרא את הניצנים אפשר לראות כבר בשטח.
אביא גם דוגמאות מייצגות על 'פייק' - לא מזמן נפוצו כותרות שלפיהן בג"ץ נתן לכאורה החלטה על חלוקת הכותל המערבי וקביעת הסדרי תפילה במקום. אך האמת היא, שאותה החלטה שעליה דווח עוסקת באכיפת עמדתה של הממשלה עצמה. ראש הממשלה הנחה לבנייה ברחבה הדרומית בכותל, והממשלה חזרה על לכך, כל זה לא הפריע למפיצי הפייק לפיו בית המפשט קבע את ההסדר.
דוגמה נוספת, שעליה כבר ודאי שמעתם. בימים אלה חוזרת ומופצת הטענה כאילו בית המשפט התערב לכאורה במדיניות ההגנה של צה״ל במרחב הצמוד למכשול הביטחוני מצדו העזתי – האזור הידוע כ'פרימטר'".
האמת היא, שמדובר במחזור של פייק ישן על עתירות שנדונו עוד בשנת 2018, בנוגע להתמודדות של צה"ל עם אירועים המוניים ואלימים של עזתים בצמוד לגדר. בית המשפט לא הורה לשנות פסיק מעמדת צה"ל וכי היישום של הוראות הפתיחה באש הם לשיקול דעתם של המפקדים בשטח. הייתה טענה שלפסק הדין היה דיון חסוי עם גורמי צהל שבית המשפט נתן בו הנחיות כאלו ואחרות- האמת מעולם לא התקיים דיון חסוי מעולם. אמור מעתה - 'פייק הפרימטר'".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, השיב ואמר: "מי שנבחר כחוק לא צריך להסביר כל כך הרבה שכך היה. רק מי שיודע ש״בחירתו״ נעשתה באופן בלתי חוקי, נדרש להסברים ולתירוצים בלתי פוסקים. השופט עמית רוחש בוז עמוק לציבורים עצומים. בהתנשאות הוא רומס את הכרעת העם ואת מעמד הממשלה והכנסת. אבל, גם הוא יודע שיש דבר אחד שאי אפשר לכפות על הציבור בשום צו - אמון. והציבור אינו מאמין לו ואינו מכיר בו".
עוד הוסיף: "נתניהו ראש הממשלה אמר בעצמו לנשיאת העליון אז בייניש - 'בית המשפט היה והינו ויישאר עצמאי. גנזתי כל הצעה שנועדה לקצץ או לפגוע בעצמאות בבית המשפט. ברגע שאתה נוגע בדבר הזה יתר חלקי המשולש נופלים', מילים כדורבנות".
הוא תקף את ראש הממשלה ושריה: "אבל ב-3 השנים האחרונות אנו רואים תנועת מלקחיים לחיסול עצמאות מערכת המשפט. לאחרונה ראינו ניסיון התפרצות של ממש לבית המשפט העליון מלווה בעידוד של נבחרי ציבור, כל זאת במטרה להלך אימים על שופטים שיחששו לפסוק בהתאם לדין ובהתאם לצו מצפונם. הניסיון הזה לא עולה עם ערכיה היהודים של מדינת ישראל. דמוקרטיה איננו שלטון יחיד ואינו ריכוז הכח בידי מנהיג אחד אפילו אם נבחר. כבוד למשפט ושופטים הם עקרון יסוד בכל דמוקרטיה מתוקנת. התגברות האלימות והסתה נגד שופטיו, היועצת המשפטית לממשלה מסוכנת ומגונה.
לשם המחשה בשבוע האחרון נפתח גל נוסף של הסתה כלפי היועמש"ית לאחר החלטתה להגיש כתב אישום בפרשת "הבילד", כחלק מאותו משא ראינו השוואות לאייכמן ולגדולי צוררי ישראל, אני פונה אליה ולמשנים ולפרקליטים שסופגים קיטונות של שנאה, בעידוד מנהיגים וגם לשופטים חזקו ואמצו- המטרה שלהם מיטוט הדמוקרטיה ואתם בפרץ הרב המכריע בכלל ישראל ובקהילה המשפטית עומד מאחוריכם. התקופה החשוכה הזו תחלוף המשיכו בעבודתכם הנאמנה".
כמו כן, בכר בחר לתקוף את שר המשפטים יריב לוין, על העיכוב המתמשך של מינוי שופטים חדשים: "בצדק הוציא אתמול בג"ץ צו המורה ללוין לכנס מידית את הועדה ולמנות שופטים. שמעתי ששר המשפטים טוען שהפסיקה אינה חוקית. מדובר בחוסר הבנה עמוקה של המשפט החוקתי והמנהלי בישראל, וגם חוסר הבנה יסודי מהם חובותיו של שר כלפי האזרחים.
כמו כל שר שעושה שימוש פסול בכוחו, רשאי וחייב בית המשפט להורות לו לפעול בהתאם לחוק כדי להגן על זכויות האזרח. שר משפטים שמפר צווי בית משפט חותר תחת עקרונות שלטון החוק וערכי היסוד של מדינת ישראל, מועל בתפקידו, ומאבד כל לגיטימציה לשמש כשר משפטים. לא יהיה שום משבר חוקתי. וללוין אין זכות לפרק את את החברה הישראלית. הוועדה לבחירת שופטים צריכה לקיים את החלטת בג"ץ ולהתכנס לבחור שופטים, עם שר המשפטים או בלעדיו".
השני, המקביל, הוא ההכרח לוודא שהפרקליטות הצבאית, כחלק מצה"ל כולו, ממשיכה לנוע קדימה לומדת, משתפרת, מתפתחת ובמקומות הנדרשים לכך מתקנת – על מנת למלא את ייעודה – הבטחת שלטון החוק בצה"ל כחלק בלתי נפרד מעמידתו של צה"ל במשימותיו, מחתירתו של צה"ל לניצחון ולהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה. זה ייעודה של הפרקליטות הצבאית, וזו גם חובתנו המקצועית והערכית, תמיד, ובפרט שעה שמדינת ישראל וצה"ל בתוכה מצויים. בתקופה שאין דומה לה בעוצמת האתגרים שהיא מציבה – מבצעיים, מדיניים, וגם משפטיים.
בתוך המציאות הזו, ובמבט לאחור בתום כחצי שנה בתפקיד, אני מבין טוב מקודם כמה מנעד התפקידים של הפרקליטות הצבאית, כגוף משפטי וצבאי – הוא משמעותי וקריטי לביטחון המדינה. תפיסתה של הפרקליטות הצבאית בראייתי היא לא תפיסה של "מתבוננים מהצד" המשקיפים על הנעשה בצה"ל וקובעים לו סייגים וגדרות. ההפך הוא הנכון. הפרקליטות הצבאית היא חלק מהמערך המבצעי של צה"ל – במובן הממשי ביותר. אנחנו חלק מהמערכת הצבאית, שייעודה הוא לשמור על ביטחון המדינה ואזרחיה, לנצח במלחמה, ובתוך כך להבטיח כי צה"ל עושה זאת בהתאם לדין.
בראייתי, מערכת משפטית צבאית איתנה, עצמאית ומעורבת אינה מכשול בפני פעולה צבאית מוצלחת ויעילה. היא תנאי ליכולתו של צה"ל לפעול לאורך זמן, בהצלחה, באפקטיביות, ומתוך לגיטימציה לפעולותיו ואמון הציבור בעשייתו. הפרקליטות הצבאית אינה פועלת מול המפקדים. היא פועלת יחד איתם, כחלק מתהליך קבלת ההחלטות.
המפקד אינו מקבל החלטה ולאחריה "ממתין לאישור משפטי" בסיומו של תהליך בו משפטנים אינם מעורבים. הוא פועל מלכתחילה יחד עם היועץ המשפטי, כחלק מהצוות שלו, לטובת קבלת ההחלטה הטובה ביותר במכלול השיקולים. היועץ המשפטי איננו מי שתפקידו רק לסמן גבולות. התפקיד שלנו הוא לסייע למפקדים מזווית הראייה והניסיון שלנו, להבין מה אפשרי, כיצד נכון לפעול, ואיך ממלאים את המשימה, באופן שמגן בצורה הטובה ביותר על צה"ל, על לוחמיו ועל משרתיו".
התרעות פיקוד העורף