בהודעה אחרת כתב כי "תמיד התעלמתי מהאזהרות, למען שלמות משפחת ילדינו תמיד ויתרתי". יוספיה, מצידו, לא השיב לאף אחת מההודעות של הנאשם.
הנאשם, כך נכתב, הגיע ב-18 ביוני בצהריים עם רכבו לרמת גן, והחנה אותו סמוך לבניין שבו התגורר המנוח. אחרי כמה דקות של השתהות, הוא הוציא את השקית ובה האקדח שקיבל מתא המטען, וצעד לעבר הכניסה לבניין. באותה עת חזר המנוח יחד עם שכנו מתפילה בבית הכנסת, והשניים המתינו בלובי הבניין להגעת המעלית. הנאשם, לפי כתב האישום, דפק על דלת הזכוכית של הכניסה לבניין - והשכן פתח אותה עבורו.
הסב נכנס ללובי הבניין ונעמד ליד המעליות, סמוך ליוספיה ולשכן, ודרש לראות את נכדיו. המנוח השיב לו, וכשהגיעה המעלית נכנס לתוכה יחד עם שכנו ועם הנאשם. בין השניים התפתח ויכוח, וכשהגיעה המעלית לקומה השישית הם יצאו ממנה - ואז הוציא הנאשם את האקדח מהשקית, הכניס את המחסנית וירה במנוח שש פעמים בפניו ובפלג גופו העליון. "כתוצאה מכך, המנוח נפטר במקום", נכתב בכתב האישום.
בזמן האירוע שהו בביתו של יוספיה בתו, רעייתו ונכדיו. בעקבות הרעש, פתחה המשפחה את דלת הכניסה, ואז ראו הבנות את הנאשם אוחז באקדח. לפי כתב האישום, הסב כיוון את האקדח לעבר כלתו - ואמה, שעמדה מאחוריה, משכה אותה חזרה לדירה וסגרה את הדלת במהירות. בהמשך היורה עצמו התקשר למד"א, ודיווח: "הרגתי בן אדם".
בדיון הארכת מעצרו הראשון טען הסב כי לא התכוון לפגוע בקורבן, ואמר שתמך בו כלכלית. עם זאת, המשטרה אמרה כבר אז כי הוא כיוון גם לעבר כלתו ואמה - אך הן סגרו את הדלת וניצלו. גם סנגורו אמר בעת הגשת האישום כי לא התכוון לרצוח.
ליבי אשתו של המנוח שנרצח אמרה אחרי הדיון: "שמחה שהצדק נעשה. איבדנו אדם יקר מאד. לא ידענו איזו מפלצת הייתה בצד השני. הוא חסר לנו בכל יום. תודה לתובעת ליהי מלצמן".
התרעות פיקוד העורף