באמצעות הכרטיסים ביצע עסקאות בעשרות אלפי שקלים, שכר כלי רכב בחו"ל וניסה לקבל הלוואות בהיקפים הנאמדים במאות אלפי שקלים.
נציין כי מעצרו של סוקולוב לא אטם באופן הרמטי את התופעה המסוכנת, המוכרת למשטרה, ובמסגרתה עברייני הונאה עושים שימוש במאגרי מידע ושולחים לקורבנות התמימים קישורים ללחיצה בנייד. בדרך זו הם פורצים לחשבונות הבנק שלהם, משתלטים על כרטיסי האשראי וגונבים מהם כספים בהיקפים עצומים.
במקרים הללו הקורבנות הישירים הם אותם אזרחים תמימים, לרוב מהאוכלוסייה המבוגרת, שנופלים בפח שטומנים להם אותם "עוקצים", וזאת, לכאורה, בניגוד לעוקץ שמאחוריו עומד סוקולוב.
רפ"ק רוה מוסיף: "מחקירת המשטרה עלה כי החשוד השיג גישה למאגר מידע שכלל, בין היתר, צילומי תעודות זהות של עשרות אזרחים. החוקרים מעריכים כי המאגר נרכש או אותר ברשת, לאחר שמידע אישי מסוג זה דלף והופץ בפלטפורמות שונות".
החשוד גזר את תמונות הפנים מתעודות הזהות והנפיש אותן באמצעות תוכנת בינה מלאכותית. בדרך זו יצר סרטונים שבהם נראה לכאורה בעל התעודה כשהוא מדבר ומוסר הצהרות הנדרשות כחלק מהליך הזיהוי מרחוק של חברות האשראי.
כדי להנפיק כרטיס אשראי מרחוק נדרש הלקוח, בין היתר, לשלוח צילום של תעודת הזהות וסרטון "חיות", שבו הוא מצהיר כי הוא בעל החשבון והנהנה היחיד ממנו. לפי החשד, החשוד השתמש בסרטונים המזויפים כדי לעבור את הליך האימות ולהנפיק עשרות כרטיסים על שמות הקורבנות.
"לכרטיסים הוצמדו חשבונות בנק של עמותות וגופים ציבוריים, שפרטי החשבון שלהם פורסמו ברשת לצורכי תרומות או העברות כספים. בין הגופים שעלו בחקירה היו, לפי גורם המעורה בפרטים, עמותות וארגוני הצלה, שלא ידעו כי חשבונותיהם משמשים לצורך הנפקת הכרטיסים.
"כך נוצר מצב שבו הכרטיס הונפק על שמו של אדם אחד, בעוד חשבון הבנק שעמד מאחוריו היה שייך לגוף אחר לחלוטין. לא בעל הזהות ולא בעל החשבון ידעו על הפעולה".
רפ"ק רוה מציין: "במהלך השלב הגלוי של החקירה נדרשו החוקרים לאתר יותר מ-50 בני אדם שזהותם שימשה להנפקת הכרטיסים. כל אחד מהם התבקש לאשר כי לא הגיש בקשה לכרטיס ולא צילם את סרטון האימות שהוצג לחברת האשראי.
"חלק מהקורבנות נבהלו כאשר הוצגו בפניהם הסרטונים בחדרי החקירות. הם ראו את דמותם מדברת ומוסרת הצהרות שמעולם לא אמרו, לאחר שתמונה סטטית שלהם הונפשה באמצעות AI.
"באמצעות חלק מהכרטיסים ביצע הנאשם עסקאות בעצמו, ובהן השכרת כלי רכב באופן שיטתי מחברה בקפריסין. בעקבות זאת נפתח גם ציר חקירה בינלאומי, והמשטרה פנתה לרשויות בקפריסין בבקשה לקבלת חומרי חקירה במסגרת הליך של עזרה משפטית".
במשטרה מעריכים כי בחלק מהכרטיסים השתמש החשוד לצרכיו, ואחרים ייתכן שמכר לגורמים נוספים. בפועל בוצעו עסקאות בהיקף מצטבר של עשרות אלפי שקלים. החשוד ניסה גם לקבל הלוואות בסכומים נוספים, אולם חברות האשראי זיהו את הפעילות וחסמו אותה בטרם נגרם נזק בהיקף של מאות אלפי שקלים.
עוד עלה מהחקירה כי החשוד השתמש בזהויות הקורבנות גם לצורך הנפקת יותר מעשרה קווי טלפון. במקרה אחד הוא אף נייד את מספר הטלפון של אחת הקורבנות וקיבל שליטה על הקו, שהושבת עבורה במשך ארבעה ימים מבלי שידעה מדוע.
החשוד לא שיתף פעולה בחקירתו. הוא היה נתון במעצר במשך קרוב לחודש, וב-16 ביולי הוגש נגדו כתב אישום בצירוף בקשה למעצר עד תום ההליכים. מעצרו הוארך עד לדיון נוסף בבקשה.
המשטרה מזהירה: גם הודעה שמופיעה בשרשור מוכר עלולה להישלח בידי עבריינים
במשטרה מזהירים את הציבור שלא ללחוץ על קישורים המתקבלים במסרונים ולא למסור קודים חד-פעמיים, אלא אם הפעולה נעשתה ביוזמת המשתמש עצמו. זאת על רקע התרחבות מקרי ההונאה המקוונת והשימוש שעושים עבריינים בכלים טכנולוגיים מתקדמים כדי להתחזות לחברות ולגופים מוכרים.
"ההנחיה שלנו ברורה, נחרצת וחד-משמעית: כל עוד לא יזמתם את הפעולה, אל תלחצו בשום פנים ואופן על קישור ואל תמסרו קוד חד-פעמי", אומר גורם משטרתי המעורה בחקירות הונאה.
לדבריו, עבריינים מסוגלים כיום להחדיר הודעה מזויפת לתוך שרשור מסרונים לגיטימי של גוף מוכר. כך, למשל, הודעת התחזות לקופת חולים עלולה להופיע לצד הודעות אמיתיות שנשלחו ממנה בעבר, וליצור אצל הנמען את הרושם שמדובר בפנייה רשמית.
בהודעה עשוי להיכתב כי פרטי כרטיס האשראי אינם מעודכנים או שתוקפו פג, בצירוף קישור להזנת פרטים חדשים. בפועל, הפרטים מועברים לידי עבריינים, שיכולים להשתמש בהם לביצוע עסקאות או להשתלטות על חשבונות.
"גם אם ההודעה מופיעה בשרשור שנראה אמין, אין בכך הוכחה שהיא נשלחה מהגוף שמופיע על המסך", הדגיש הגורם. "אם לא אתם יזמתם את הבקשה, לא לוחצים ולא מוסרים קוד".
במשטרה מעריכים כי מדי שנה מתקבלים מאות דיווחים על מקרים מסוג זה. לצד חקירת החשודים והגשת כתבי אישום, פועלים גורמי החקירה גם מול משרד התקשורת, הפיקוח על הבנקים וגופים רגולטוריים נוספים, כדי לצמצם פרצות ולאתר פתרונות שיקשו על העבריינים.
בין היתר מועברות המלצות לשינויי רגולציה וחקיקה, המבוססות על הלקחים העולים מתיקי החקירה. במשטרה מציינים כי הטכנולוגיה מתקדמת במהירות גבוהה יותר מקצב החקיקה, ולכן קשה לסגור בזמן אמת כל פרצה חדשה שבה נעשה שימוש.
"העבריינים תמיד מחפשים דרך לעקוף את החסמים", אמר הגורם. "אפשר לצמצם את מספר הנפגעים ולשפר את ההגנות, אבל הציבור חייב להיות ערני ולהבין שאנחנו נמצאים היום במציאות אחרת לגמרי".
התרעות פיקוד העורף