"היא סיפרה מה כל אחד מהקטינים עשה במהלך האירוע - מי דקר, מי השתמש בפטיש ומי באלה", אמר ויצמן. עם זאת, לדבריו, חוטה אינה יודעת מי ביצע את הדקירה הקטלנית ברזי. "את הדקירה הקטלנית היא לא יודעת מי ביצע. היא לא אמרה, כי היא גם לא ראתה. ברגע שהיא ראתה שהתחיל אירוע אלים וראתה סכינים שנשלפו, היא ניסתה לברוח".
עוד טוען עורך הדין כי רזי עצמו שלף בשלב מסוים סכין. לדבריו, בזירה נתפסה גם סכין נוספת שלא נמצאו עליה טביעות אצבע, והוא מעריך כי ההגנה תבקש לבחון בהמשך את משמעות הממצא. ויצמן הסביר כי לא קיים תיעוד וידאו רציף ומלא של המתרחש בדירה. חוטה, לדבריו, לא צילמה את התקיפה, אלא ניהלה שיחת וידאו. צרפי, שהייתה בצד השני של השיחה, צילמה תמונות מסך שמהן ניתן לראות חלקים מסוימים מהמתרחש. לטענת חוטה, שליפת כלי התקיפה הפתיעה גם אותה. "היא אומרת שהם הפתיעו גם אותה, כי היא לא חשבה שיהיה אירוע אלים", אמר ויצמן.
הנקודה שמסבכת את חוטה
אלא שדווקא מה שאירע עוד לפני ההגעה לדירה עשוי להיות אחת הנקודות המרכזיות בתיק נגדה. גורמים המעורים בפרטים מציינים בפני "מעריב" כי חוטה ראתה כבר בדירתה של לינור ששון את הקטינים מצטיידים בסכינים לפני היציאה למקום. לדברי אותם גורמים, זו אחת הנקודות שמבדילות את מצבה המשפטי מזה של ששון, שלטענתה לא הייתה נוכחת בזמן ההצטיידות. "זו הבעיה שלה", אומרים הגורמים ביחס לחוטה.
ההגנה, מנגד, טוענת כי עצם הידיעה שהקטינים נשאו כלי נשק אינה מוכיחה שחוטה ידעה מראש שהאירוע יסתיים ברצח. עו"ד ויצמן דוחה את האפשרות שלמרשתו הייתה ציפייה שמישהו ייהרג. לדבריו, ייתכן שהכוונה המקורית הייתה להתעמת עם בניהו או להפחיד אותו, אך לא להביא למותו.
בהתייחס לאמירות שלפיהן בני החבורה התכוונו "לגמור אותו", טען ויצמן כי יש לבחון את הדברים בהקשר שבו נאמרו. "יש גם דבר כזה שנקרא סלנג. אני אומר לך 'אני הולך לגמור אותך', אני לא מתכוון באמת לגמור אותך". לדבריו, חוטה שבה למקום יחד עם צרפי וששון, אולם בעוד השתיים נותרו ברכב, היא עלתה לדירה עם הקטינים. ויצמן טוען כי מרשתו לא צפתה את ההסלמה שהתרחשה לאחר מכן.
לאחר האירוע ניסתה חוטה לשוב לבאר שבע ונעצרה, לדברי עורך דינה, כשהייתה בדרכה באוטובוס. ויצמן הסביר כי לטענתה היא נמלטה משום שנבהלה ממה שראתה. במהלך הדרך שוחחה עם אחותה ועם בן זוגה של אחותה, אך לא התקשרה להוריה.
עורך הדין תיאר את חוטה כצעירה שאינה מבינה עד הסוף את משמעות ההחלטות שקיבלה ואת חומרת מצבה המשפטי, וטען כי היא הביעה חרטה עמוקה על מותו של רזי. "היא מכירה אותו. היא הביעה חרטה עמוקה על מותו של המנוח, אלא שהיא גם לא רצתה שזה יקרה לו", אמר ויצמן.
תגובת ההגנה של שילת: "כתב האישום הזה הוא חרפה לטעמי. לייחס רצח בכוונה לנערה שהם יודעים בוודאות שם בפרקליטות שהיא לא היתה חלק ממזימת הפגיעה במנוח זו החלטה שאין בינה לבין המציאות שום דבר. נוכחות בזירה אכן יכולה להפוך אדם לשותף לעבירה אבל במקרה הזה זה כל כך רחוק עד שאני לא מצליח להבין איך הפרקליטות תוכיח איזושהי כוונה להמית או לחילופין אדישות לקרות התוצאה" .
התרעות פיקוד העורף