אישה הגישה תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים והלינה כל כך שבפסק דין שניתן בתביעה שהגישה, השופט עשה שימוש לטענתה בהתבטאויות "בעלות אופי לעגני ומזלזל, שאינן הולמות מסמך שיפוטי, אשר פגעו בכבודה כבעלת-דין ומהוות ערעור על אמון הציבור בהליך השיפוטי".
היא הפנתה לפסקה מסוימת מתוך פסק הדין, בה ציטט השופט קטע מספר הילדים 'איילת מטיילת', תוך שהוא משווה ומאבחן בין האירועים המתוארים בספר הילדים ותוצאותיהם ובין אופי עריכתה וניהולה של התביעה על ידה. "איילת מטיילת" הוא ספר ילדים קלאסי ואהוב שכתבה ואיירה רינת הופר. העלילה עוקבת אחר ילדה סקרנית בשם איילת שיוצאת לטיול ובדרך פוגשת חיות שונות המסתתרות באיורים ומבקשות להצטרף אליה, איילת המטיילת סוחבת את כל החיות, עד שכולן מגיעות יחד איתה הביתה לחמימות ולעוגיות.
בין היתר, נכתב בפסק הדין: "התביעה הפילה עצמה ברובה משנכתבה כסיפור הילדים המפורסם "איילת מטיילת" כאשר 'על הדרך' ביקשה להוסיף "ג'ירף מעולף, על האף, צב עייף, על הכתף, כלבלב שובב על הגב, חלזון מנוזל על הסנדל, ציפור בת ברוש על הראש, וחיפושית עגולה בכיס השמלה". בסיפור הדיוני והנזיקי לא תכריז על כך הסמכות – "כמה נפלא", ובסופה של דרך "ארוכה זו ומפותלת" שהילכה בה התביעה, בדק הבית הנדרש הוא אצלה".
המקרה כאמור הגיע לנציבות - שביקשה את התייחסות השופט על תלונת האישה. השופט הסביר כי הסעיף המשווה את התביעה לקטע מספר ילדים, ביקש להמחיש כי הכשלים הפנימיים בבניין התביעה שהובילו לנפילת רובה של התביעה ולתוצאה הדורשת בדק בית. לרבות ביחס לבזבוז משאבי בית המשפט ומשאבי הצדדים שכנגד, ובכך לנמק גם את הקביעה בסוף פסק הדין. הוא עמד על כך כי הסעיף אינו מתאר את המתלוננת אלא כאמור את הדרך הארוכה והמפותלת שהילכה בה התביעה.
התרעות פיקוד העורף