במרכז ההליך עמדה תסמונת טקוצובו, המכונה גם "תסמונת הלב השבור" - מצב רפואי שבו דחק נפשי או פיזי עלול לגרום לפגיעה בתפקוד שריר הלב ולהפרעות קצב מסכנות חיים.
אף שהתלונה נגדו בוטלה בהמשך, האירוע הוביל להעברתו מתפקיד אחראי חדר האוכל לתפקיד ביטחוני במשמרות. לטענתו, המעבר נתפס בעיניו כפגיעה קשה במעמדו המקצועי וכהשפלה. עד ששירת לצדו במשך שנים סיפר כי לאחר השינוי בתפקיד נראה הסוהר שפוף, חסר מוטיבציה ושונה מהאדם שהכיר קודם לכן.
משרד הביטחון דחה תחילה את בקשתו להכרה בנכות הקשורה לשירות. במסגרת הערעור הובא מומחה רפואי בכיר, שהסביר כי הידע הרפואי בנוגע לתסמונת טקוצובו השתנה עם השנים, וכי כיום מוכרת האפשרות שגם דחק מתמשך או חוזר - ולא רק אירוע חד וחריג - עשוי להיות קשור לפגיעה לבבית.
לדברי המומחה, ההערכה הרפואית במקרים כאלה נשענת בעיקר על התמונה הקלינית, ובה הפרעות קצב, כאבים בחזה וסימנים לאי־ספיקת לב. הוא אף ציין כי במקרים מסוימים מצב הנובע מדחק מתמשך עשוי להימשך חודשים.
בסופו של דבר הגיעו הצדדים לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין. קצין התגמולים הכיר בקשר של החמרה בשיעור של שליש בין השירות לבין נכותו הלבבית של הסוהר. בהמשך נקבעה לו נכות כוללת של 100% לצמיתות בגין מחלת שריר הלב, הפרעת הקצב והשתלת הדפיברילטור, כאשר שליש מהנכות הוכר כנובע מהשירות.
עו"ד יואב אלמגור מסר: "ההחלטה יכולה להוות בשורה לנפגעים ולמשפחות חללים שלקו בליבם בשל הפרעת קצב במהלך השירות הצבאי או המשטרתי. לא רק אירוע חריג וסמוך לפגיעה בלב, אלא גם דחק מתמשך יכול לגרום להפרעת קצב".
התרעות פיקוד העורף