גרמניה: המאבק בגזענות נוצל להפצת אנטישמיות
על פי הדיווח בעיתון הגרמני WELT, שהתבסס על סוכנות הידיעות הגרמנית DPA, משרד החוץ בברלין הבהיר כי גרמניה תומכת במטרותיו המוצהרות של הליך דורבן, אך מתנגדת לאופן שבו נוצל בעבר. לדברי המשרד, ההליך שימש שוב ושוב במה להתבטאויות אנטישמיות, ולכן נמנעה גרמניה גם מהשתתפות בכינוסי המעקב שנערכו לאורך השנים.
צרפת ומדינות נוספות נקטו עמדה דומה. לפי דיווח סוכנות הידיעות JNS, יותר מ-40 מדינות החרימו את הכינוס, מספר העולה על 38 המדינות שנעדרו מאירועי יום השנה ה-20 בשנת 2021. המשלחת הישראלית לאו"ם מסרה כי החרם הגיע בעקבות מאמץ דיפלומטי שהוביל משרד החוץ הישראלי.
מהו הליך דורבן ומדוע הוא מעורר מחלוקת?
הליך דורבן החל בוועידה העולמית נגד גזענות, שנערכה בדרום אפריקה בשנת 2001. מטרתה הייתה לגבש תוכנית בינלאומית למאבק בגזענות, באפליה גזעית ובשנאת זרים, תוך התייחסות גם להשלכות העבדות והקולוניאליזם. ההצהרה שאומצה בתום הוועידה משמשת מאז בסיס לפעילות האו"ם בתחום.
אולם הוועידה המקורית לוותה בעימותים חריפים סביב היחס לישראל. נציגים פלסטינים וסורים האשימו אותה בגזענות ובהפרת זכויות הפלסטינים. בטיוטות מוקדמות הופיעו ניסוחים שקשרו בין ציונות לגזענות, אך אלה הוסרו מהנוסח הסופי. במקביל, אירועים שנערכו בשולי הוועידה לוו בגילויים אנטישמיים. ארצות הברית וישראל פרשו ממנה במחאה. גם ועידת המעקב בז'נבה בשנת 2009 וכינוסי יום השנה עוררו מחלוקות וחרמות מצד מדינות מערביות.
ישראל פעלה להרחבת החרם
התרעות פיקוד העורף