בעל החווה בנגב שאליה בוצעה הפריצה, קיבל התראה ממכשירי האיכון שבה על כניסה בלתי חוקית לתוכה. ביחד עם אדם נוסף הוא מיהר לשם, הבחין בפנסים נעים בסביבת המחסן שבמקום, בו מאוחסנים גנרטורים. השניים החלו לרדוף אחרי הדמות. במהלך המרדף, הם הבחינו בה נכנסת לרכב שעמד במקום בו בדרך כלל רכבים אינם חונים. השניים קראו לו לעצור, ביצעו ירי באוויר ואחר כך לעבר הרכב.
בדברי הסיכום חזרה רון על בקשתה של המשטרה. עורכת הדין אוטן אסולין הביעה כעס גדול מאד על התנהלות המשטרה: "בושה וחרפה התיק. אני 11 שנים עורכת דין בדרום וזה מקרה מזעזע בעיני. לא מבינה איך עצרו אותו. הוא נוסע עם בן דוד שלו אחרי תחנת דלק. הם גרים באזור. אני תוהה ביני לבין עצמי אם הוא היה יהודי ולא בדואי, אז אנשים בעלי החווה היו ניגשים? או בגלל שהוא בדואי אז עוצרים ולא רק זה, הם יורים עליו והמשטרה אפילו לא חוקרת את היורה ולא בודקת את הנשק שלו. מה זה?".
השופט גולן יש לציין, זרק מה שנקרא את המשטרה מכל המדרגות: 'לעניין עבירות הפריצה, נציגת המשטרה בעצמה ציינה כי אין כל אינדיקציה לכך שהחשוד קשור לפריצה שנטען שבוצעה בחווה' הוא כתב, 'לא נמצא ברכב שום דבר שנטען שנגנב מהחווה וכי המתלוננים עצמם ציינו שהדמות שאחריה רדפו נעלמה מעיניהם, שכן הם מציינים שהם רדפו אחרי האור וראו רכב עוצר בצד הכביש וביקשו ממנו לעצור. לעניין סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, גם בעניין זה אין חשד סביר. המתלוננים שלפו נשקים כלפי רכב בשטח ציבורי, ביקשו ממנו לעצור, ירו באוויר. אותם גורמים לא היו מזוהים כשוטרים או חיילים. גרסתו של החשוד כי חשש לחייו ומשם כך לא הסכים לעצור, לא רק שלא יעצור, אלא ינסה להתחמק. יש להוסיף ולציין, כי המשטרה לא נתנה טעם סביר והגיוני מדוע לא חקרה את היורה ומדוע לא תפסה את הנשק לצורך בדיקות'. בסיום דבריו הוא כתב בבטחה: 'לאור האמור, אני דוחה את הבקשה ומורה על שחרורו של החשוד ללא תנאים!".
בישוב בו מתגוררים השניים, ביר הדאג' אומרים, כי הם עצרו בצד הדרך באזור הפניה לישוב רתמים, בשל תקלה ברכב. למקום הגיעו 2 טרקטרונים עם 4 נערים שחסמו את הרכב. השניים הצליחו להתחיל לנסוע לכיוון צאלים. מספר אנשים שהיו ליד הדרך המובילה לחווה סימנו להם לעצור. הנהג האט אבל אז הם ראו את כלי הנשק בידי אותם אנשים, האיצו וניסו לברוח. בשלב הזה נורו לעברם היריות ומהן נפצע אחד הנוסעים.
התרעות פיקוד העורף