במרכז המעקב עמדה, בין היתר, ההתקרבות של חסין ואמירה לשלום דומרני, שנתפסה במשטרה כמהלך שעשוי לשנות את מאזן הכוחות ולהוביל לעימותים חדשים. במשטרה ביקשו ללמוד את הסכסוך בתוך סביבת אברג'יל ואת הקשרים שהחלו להתרקם בין חסין ואמירה לבין גורמים מחוץ לארגון.
"תפסו רוצח על חם"
קצין בכיר בלהב, המכיר את האירוע, אומר ל"מעריב" כי העובדה שהבלשים היו באזור באותו יום היא שהפכה בהמשך את הפרשה למרדף מהיר במיוחד. "שמע, זה סיפור מדהים. תפסו רוצח על חם", הוא אומר. "הם ישבו במסעדה, והבילוש של להב ישב עליו. בגלל זה הם היו קרובים לזירה".
לדבריו, בתוך להב 433 נותרה גם תחושת אי-נוחות סביב העובדה שהרצח התרחש כאשר המשטרה כבר עקבה אחר היעדים. "בלהב לא ידברו על האירוע, כי יש פה אירוע של רצח שהתחולל מתחת לרדאר, כאילו. איך לא מנעתם אותו? אבל איך אפשר היה למנוע? הירי בוצע לעבר היעד שלהם, זה בוצע בהפתעה גמורה", הוא אומר.
לדבריו, הבעיה הגדולה מבחינת המשטרה הייתה שמי שהיה יעד הירי לא היה זה שמצא את מותו. "כשהוא ניסה להימלט יחד עם חסין, האזרחית מרגריטה לאוטין, שהיא חפה מפשע, נרצחה. וזה האירוע החמור. בגלל זה כולם חוששים לדבר".
אלא שהקצין מבקש להדגיש גם את הצד השני של האירוע – הצלחת המשטרה ללכוד את החשודים בתוך זמן קצר. "אני אומר מצד שני, הלו, תפסתם רוצח תוך זמן קצר ועל חם. היה פה מרדף, אופנוע, והבילוש הביא את הרוצח והסייען שלו על חם".
"רצח מתחת לאף של הבלשים"
"זה עוד פעם רצח, אבל זה רצח מפוענח", אומר הקצין. "אתה יודע מה זה להרוג אזרח, וזה לא היה מפוענח? אלוהים ישמור".
הוא מסביר מדוע הפרשה נותרה לאורך השנים רגישה כל כך בקרב אנשי היחידה. "אני מבין שהתודעה, הכותרת, לא משנה מה יהיה פה הסיפור – זה רצח מתחת לאף של הבלשים. הרי בסוף היו שואלים: המשטרה הייתה שם. בגלל זה מי שהיה קשור לאירוע לא רוצה להתראיין. אבל אפשר לחשוב, הלו, אין מה לעשות. הרי אתם עושים את העבודה, וגם תקלות כאלו קורות".
מאחורי התצפית והמרדף עמד סיפור רחב בהרבה. באותה תקופה נחשב מוטי חסין לאחת הדמויות המשמעותיות בסביבתו של יצחק אברג'יל. המשטרה ניסתה באמצעות המעקב אחריו ואחר מקורביו להבין את יחסי הכוחות ואת הסכסוכים שהחלו לבעבע מתחת לפני השטח.
"מוטי חסין? מאוד קשוח"
אחד הקצינים הבכירים לשעבר בימ"ר תל אביב, שהכיר את חסין מקרוב, מתאר אותו כאדם בעל מעמד חריג בעולם הפשע של אותה תקופה. "הוא היה בכיר מאוד. הוא היה סגן של אברג'יל", אומר הקצין. "הוא נחשב לאחד מעמודי התווך של הארגון של אברג'יל".
אלא שלצד מעמדו, הקצין מתאר גם את אחד המאפיינים המזוהים ביותר עם חסין מבחינת המשטרה – היכולת לשמור על שתיקה. "בן אדם מאוד מאוד קשוח בחקירות. אתה יודע, מחייך וזה, אבל מעולם לא דיבר, מעולם לא הפליל".
לדבריו, לאורך השנים נחקר חסין במספר פרשות חמורות, ובהן עבירות רצח, אמל"ח וסחיטה, אולם לא תמיד הצליחו החוקרים לקשור אותו בראיות לכל החשדות שעלו נגדו. "אני לא זוכר אפילו באיזה פרשות זה היה", הוא אומר. "היה מקרה רצח שחקרנו אותו כמה פעמים, והיה לדעתי אמל"ח, והיו גם סחיטות. אבל איזה, אני כבר באמת לא זוכר".
מה שהוא כן זוכר היטב הוא את ההתנהלות של חסין בחקירות. "זה מסוג האנשים שלא ימסור את החברים שלו, שלא ידבר. הוא יצחק איתך, הוא יפגין חיבה, אבל מעבר לכך שום דבר". מבחינת המשטרה של אותם ימים, חסין לא היה רק עבריין בכיר אלא גם דמות שישבה במרכזו של מאזן כוחות רגיש. לכן המעקב אחריו ואחר אמירה לא התמקד רק במעשיהם, אלא גם בקשרים שיצרו עם גורמים אחרים.
בתוך המציאות הזו הגיע אותו אחר צהריים בחוף טובאגו. שני המתנקשים, כך לפי כתב האישום, הגיעו עם מטרה מוגדרת: לפגוע בחבורת העבריינים שישבה במסעדה. הם ירו לעבר היעדים, אך אחד הקליעים פגע באישה שלא הייתה קשורה לסכסוך. בסופו של דבר הורשע רונן בן-עדי ברצח מרגריטה לאוטין ונידון למאסר עולם. שמעון סבח, שהיה נהג המילוט, הורשע בעבירות הקשורות לסיוע לאחר המעשה ונידון לשבע שנות מאסר.
עבור משפחת לאוטין, זה היה היום שבו חייה השתנו לנצח. עבור המשטרה, הייתה זו אחת הפרשות הקשות ביותר של אותן שנים: ניסיון חיסול בעולם התחתון שהתרחש לעיני אזרחים, הסתיים במותה של אישה חפה מפשע – אבל גם הוביל למעצר מהיר של החשודים בזכות פעילות מודיעינית שניהלה היאחב"ל באזור. ועבור מוטי חסין, הפרשה ממחישה היטב את המקום שבו היה באותם ימים: מצד אחד דמות בכירה בעולם הפשע, שהמשטרה הקדישה משאבים כדי לעקוב אחריה ולהבין את קשריה; מצד שני, יעד בעצמו לניסיון חיסול.
החוף בבת ים הפך בתוך דקות מזירת תצפית מודיעינית לזירת רצח ולמרדף. מרגריטה לאוטין נהרגה. שני החשודים נתפסו. וחסין, שהיה אחד מיעדי הירי, שרד את האירוע והמשיך אל השנים שבהן שמו נקשר לפרשות פליליות נוספות.
התרעות פיקוד העורף