בשב"ס נוקטים צעדים מחמירים כלפי עבריינים בכירים וראשי ארגוני פשיעה, במטרה לנתק ככל האפשר את יכולתם לשמור על קשר עם אנשיהם ולהפעילם מבחוץ.
אלא שהחשד שעולה בפרשה הנוכחית מצביע מבחינת גורמי האכיפה על כך שעודה ממשיך לשמר את מעמדו והשפעתו בארגון גם בזמן שהוא מוחזק מאחורי סורג ובריח. עם זאת, חשוב להדגיש כי כתב האישום שהוגש נגד מסראווה אינו קושר את השלכת הרימון לארגון הפשיעה של עודה ואינו מייחס לעודה הוראה לביצוע המעשה. הקשר לארגון והחשד להמשך פעילותו של עודה מתוך הכלא מבוססים בשלב זה על הערכות מודיעיניות ועל הממצאים שעלו במסגרת חקירת המשטרה.
הפריט שהונח מחוץ לבית משפחת עודה - והממצא שהוביל להודאה
החקירה נפתחה בעקבות אירוע שהתרחש בערב ראש השנה בג'לג'וליה, אז הוזעקו כוחות תחנת כפר קאסם בעקבות ניסיון רצח של קטין. מיד לאחר השלכת הרימון פתחו שוטרי התחנה, בשילוב כוחות המשמר הלאומי וחבלנים, בפעילות מבצעית שכללה סריקות, חיפושים ומעצר חשודים.
זמן קצר לאחר האירוע הצליחו השוטרים להתחקות אחר מסראווה. במהלך הפעילות התפתח אחריו מרדף, ובשלב מסוים זיהו אותו השוטרים, על פי ממצאי החקירה, כשהוא מניח פריט מחוץ לבית משפחת עודה ולאחר מכן נכנס למתחם המשפחה. אותו פריט נתפס ונשלח לבדיקה. במהלך החקירה הצליחו חוקרי מרחב שרון במחוז המרכז להתחקות אחר ראיות פורנזיות שקשרו, על פי החשד, את מסראווה הן לרימון הרסס שהושלך והן לאמצעי לחימה נוספים. גם על הפריט שהונח מחוץ לבית משפחת עודה אותר ממצא פורנזי שקשר אותו, לטענת המשטרה, למסראווה.
הממצאים הפורנזיים הוטחו במסראווה במהלך חקירתו. בשלב זה, על פי המשטרה, הוא שיתף פעולה עם החוקרים והודה בהשלכת הרימון וכן במעורבות באירוע נוסף. החקירה הממושכת כללה תשאולים, פעולות חקירה ותרגילי חקירה, ובסיומה גובשה התשתית הראייתית שהובילה להגשת כתב האישום נגד מסראווה ולבקשה להותירו במעצר עד תום ההליכים.
במקביל להליך הפלילי נגד מסראווה, הממצאים שנאספו בפרשה ממשיכים להעסיק את גורמי האכיפה בהיבט הרחב יותר: יכולתו של ארגון הפשיעה של קוטייר עודה להמשיך לפעול בשטח, והחשד כי עודה עצמו ממשיך לשמר את השפעתו ולהפעיל את הארגון גם מתוך בית הסוהר, למרות הצעדים שנועדו לנתק את ראשי ארגוני הפשיעה הכלואים מאנשיהם.
התרעות פיקוד העורף