בעקבות עתירה לבג"ץ העבירה שוב היועצת מכתב לאוחנה, שלפיו עליו לקבוע בהקדם הצבעה חוזרת. עמדתה, כאמור, הייתה כי עליו לקבוע מועד הצבעה בהקדם האפשרי.
לצד זאת, היועצת מסבירה כי לנוכח חלוף הזמן מפסק הדין והסמיכות למועד הבחירות, היא מבקשת להפנות את תשומת לבו של בית המשפט הנכבד לארבעה שיקולים שעשויים להיות רלוונטיים לעניין המועד לקיום ההצבעה בסבב השני ולסעד שיינתן בעתירה. כך למשל, אחד השיקולים לטענתה הוא שמאז ההצבעה חלו שינויים בהרכב הכנסת: סיעות התפלגו, חברי כנסת עברו בין מפלגות וחלק מהח"כים התפטרו. "קיים חשש כי חברי הכנסת ייטו להעניק משקל גדול לשיקולים סיעתיים ומפלגתיים, ושיקולים אחרים" במועד זה.
לסיכום נכתב כי "עמדת היועצת המשפטית לכנסת היא כי השיקולים האמורים אינם יכולים לפטור את הכנסת מהחובה לקיים את הבחירות לתפקיד מבקר המדינה, ואין בכוחם לגבור על החובה לקיים את פסק הדין בהקדם האפשרי. יש לקיים את פסק הדין – קרי, להשלים את תהליך ההצבעה לבחירת מבקר המדינה בהקדם האפשרי, בכפוף להוראות הדין, וככל הניתן עוד בתקופת הכנסת הנוכחית, כדי לאפשר את כניסתו של מבקר מדינה לתפקיד. נוכח הסמיכות לבחירות והצורך במתן הודעה על מועד הישיבה פרק זמן מספיק מראש, בפועל תיאום הישיבה, כמו גם השתתפות חברי הכנסת בה, עלול להיתקל בקושי מעשי".