מהחקירה, שמנהל פקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים, עולה כי צדקיה ייצג לקוח שהיה בעל מניות מהותי בחברה המתמחה בטכנולוגיות חדשניות. על פי החשד, הוא ליווה מטעם הלקוח את עסקת מכירת המניות לחברה אמריקאית וטיפל בדוח השנתי שלו ובדיווחי רווח ההון בגין המכירה, אך לא כלל בדוח האישי את ההכנסה שהתקבלה ממכירת המניות.
עיבוד ממוחשב שבוצע במטה המודיעין של חטיבת החקירות ברשות המסים העלה כי בשנים 2023–2024 קיבל הלקוח תמורה מצטברת של כ־60 מיליון שקל ממכירת המניות. הכספים הועברו באמצעות הנאמן שהחזיק במניות, אשר ניכה מס במקור בשיעור של 30% וציין במכתב ללקוח כי מדובר במקדמת מס בלבד.
על פי החשד, למרות ניכוי המס במקור, ההכנסה לא נכללה בדוח האישי של הלקוח. על ההכנסה החייבת שמעל לתקרה הקבועה בפקודת מס הכנסה חל מס יסף בשיעור של 3%, וברשות המסים חושדים כי כתוצאה מאי־הדיווח לא שולם מס יסף בסכום של כ־1.8 מיליון שקל.
במסגרת החקירה נערכו חיפושים, נתפסו ראיות, צדקיה נחקר ונגבו עדויות ממעורבים נוספים. החקירה נמשכת.
בדיון שנערך בבית משפט השלום בראשון לציון בפני השופטת דליה אסטרייכר הגיעו נציגי רשות המסים וסנגורו של צדקיה, עו"ד ליאור בראל, להסכמה על שחרורו בתנאים מגבילים. בין היתר נאסר עליו ליצור קשר, במישרין או בעקיפין, עם מי מהמעורבים הנוספים בפרשה למשך 60 ימים. עוד התחייב צדקיה להודיע על כל שינוי בכתובת מגוריו, בעיסוקו ובמספרי הטלפון שלו, להימנע משיבוש הליכי חקירה או משפט ולהתייצב לחקירה ולמשפט בכל עת שיידרש.
להבטחת תנאי השחרור נקבע כי צדקיה יחתום על התחייבות עצמית בסך 200 אלף שקל, תיחתם ערבות צד ג' בסך 150 אלף שקל ותופקד ערובה בסך 10,000 שקל במזומן, באמצעות כרטיס אשראי או בערבות בנקאית. השופטת נתנה תוקף של החלטה להסכמות הצדדים.
ברשות המסים מדגישים כי ניכוי מס במקור אינו פוטר מחובת הדיווח ומתשלום מס יסף ככל שקיימת חבות בו. החובה חלה גם על הכנסות חד־פעמיות, ובהן הכנסות ממכירת מניות, מימוש אופציות לעובדים וזכיות בהגרלות ובהימורים.
התרעות פיקוד העורף