לשניים מיוחסות אלפי עבירות של סחיטה באיומים, גביית דמי חסות, עבירות מס, השמדת ראיות והלבנת הון בהיקפים של מיליוני שקלים. היום הוגשו נגד השניים כתבי אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ולצידם הגישה הפרקליטות במחוז הדרומי בקשה להאריך את מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.
יצוין כי נגר נחשב כבר אז כמי שעומד בראש ארגון פשיעה שפעל באשדוד ובסביבה. עזריאל, שביצע עבורו את העבודה השחורה, קיבל ב־2023 הצעה מהבוס, נגר: לצרף אותו כשותף בחברה. המעמד הרם שנקשר בשמו והמוניטין שיצאו לו כגובה חובות היו אמורים לסייע לו לצרף בתי עסק לשירות ולהרתיע מתחרים.
סעיפי כתב האישום שהוגש נגד אייל נגר כוללים 18 אישומים שונים, והוא מייחס לו אלפי עבירות של סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, גביית דמי חסות, הלבנת הון, השמדת ראיות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושימוש בעורמה ובתחבולה בכוונה להשתמט מתשלומי מס.
אחת העדויות המשמעותיות ביותר שהושמעו נגדו נמסרה מפיו של שותפו, מאור עזריאל. העדות מתארת את השתלטותו על החברה, את האיומים שהשמיע, את כפיית שירותי המשלוחים והמשימות, את דרישות הכספים והתשלומים שהועברו אליו, וכן את הקשר ביניהם, שהיה מבוסס על שימוש בשמו ובמעמדו כדי להרתיע מתחרים.
נגד נגר הובאו גם עדויות של סוכנים משטרתיים שפעלו במסגרות סמויות, תכנים שנפרקו מהטלפונים הניידים שבהם השתמש, וכן עדויות רבות של שליחים שהועסקו עבורו וביצעו את המשימות שדרש.
הסוכנים שהפעילה המשטרה הקימו עסק בשם "עולם המשלוחים", שניהל פעילות דומה לזו של "מר משלוח". באמצע חודש פברואר האחרון התקיימה שיחת ועידה בין האנשים ששימשו לכאורה כבעלי העסק הפיקטיבי לבין נגר. שיחה זו התקיימה לאחר השמעת איומים שהופנו אל "עולם המשלוחים", בניסיון למנוע את פעילותה.
בשיחה תיאר נגר באופן מפורט, על פי הנטען, את שליטתו שלו ואת שליטתו של עזריאל בתחום משלוחי המזון באשדוד, וכן את פעילותו מאחורי הקלעים. לעדויות אלו צורפו עדויות של בעלי עסקים רבים, שעל פי כתב האישום נסחטו בידי השניים. צורפו גם ראיות רבות המציגות את הפעילות הכלכלית הבלתי חוקית שנעשתה, על פי הנטען, במסגרת המעשים הפליליים.
"חומרתה המיוחדת של הפרשה (מירוץ שליחים. ר.ש) נעוצה בהשתלטות המיוחסת לנגר, כמי שעומד בראש כנופיה מאורגנת ואלימה, על מערך המשלוחים בעיר אשדוד. ההשתלטות נועדה לקדם את האינטרסים שלו ושל הקבוצה העבריינית שבראשה הוא עומד, להפיק רווחים כלכליים, להעמיד לרשותם מערך שליחים זמין ולבסס את כוחו ואת המוניטין העברייני שלו. השליטה הכלכלית והטלת האימה מזינות זו את זו. המורא מאפשר את הכפפתם של העוסקים בענף, ואילו היענותם לדרישות של נגר מחזקת את מעמדו ואת היכולת שלו להטיל מורא על אחרים", נכתב בבקשת המעצר שהוגשה נגדו.
כתב האישום נגד מאור עזריאל כולל 16 סעיפים המתארים עבירות של מאות פעולות סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, גביית דמי חסות, השמדת ראיות, קבלת דבר במרמה, השמטת הכנסה, הכנת ספרי חשבונות כוזבים והלבנת הון.
על פי בקשת המעצר שהוגשה נגדו, עזריאל הודה במרבית העבירות המיוחסות לו, ובעדותו מסר פרטים על הקשר שלו עם אייל נגר, על השימוש שעשה בשמו ובמוניטין העברייני שלו לצורך הטלת אימה, מניעת תחרות וגביית כספים.
חוקרי המחוז הדרומי ניצלו כמעט כל כלי אפשרי כדי לגבש את מכלול העדויות, הראיות והממצאים. אלה כוללים האזנות סתר, שימוש בעסק פיקטיבי, גביית עדויות מהסוכנים שהפעילו את המערכות שעליהן התבססה החקירה, דליית חומר מטלפונים ניידים ועוד.
"הנאשם הציב את שמו של אייל נגר כחומת פחד סביב העסק שלו ומבקש להותיר את מתחריו מחוץ לה", נאמר בבקשה להאריך גם את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. "ביד אחת ניהל את המשלוחים, ובאחרת אחז באיום שנשען על כוחו של נגר. קבוצה שנפתחה נדרשה להיסגר, שליח שביקש להתפרנס בעצמו נדרש לסגת, ופעילות עסקית עצמאית הוצגה כפלישה לטריטוריה שהמחיר עליה עלול להיות משולם בדם. כך גויס הפחד לשירות הרווח, ועסק שנועד לספק שירות לציבור הפך אמצעי להצר את צעדיו של כל מי שביקש להתחרות בו. חומרת המעשים נעוצה בהחדרת כוחה של הפשיעה האלימה אל שגרת המסחר ובהפיכת פרנסתם של אחרים לדבר התלוי ברצונם של עזריאל ונגר".
גם לבקשת מעצר זו צורפו הנימוקים שעליהם נשען, לטענת המדינה, הצורך להשאירו במעצר, בין היתר מחשש לשיבוש הליכי משפט, השפעה על עדים ופגיעה בראיות. תיק נחקר בידי ימ"ר לכיש והפעילות בוצעה בשיתוף המשמר הלאומי.