ב-24.8.22, בשעה 21:30 לערך, הסיע עודה את המנוחה לכיוון בית אחותה, בדרך עצר את הרכב בחניון של תחנת הרכבת ברחובות באמתלה שהוא במצב נפשי ירוד. לאחר השעה 22:33, בהיותם יושבים ברכב, החליט הנאשם להוציא את תכניתו לפועל, שלף את הסכין ודקר את ילנה דקירות מרובות בצווארה, בגבה ובידיה בכוונה לגרום למותה. ילנה צעקה, ניסתה להתנגד ולהגן על עצמה מפני דקירותיו של הנאשם, אך הוא לא חדל ממעשיו עד שהשתתקה והפסיקה לזוז.
לאחר מכן, נסע עודה עם גופתה למקום מרוחק, הוציא את גופתה מהרכב, הניח אותה על הקרקע ושפך עליה כמות גדולה של בנזין. לבסוף החליט שלא להצית את גופתה, נסע מהמקום ובדרכו השליך את מכשירי הטלפון שלהם. לכוחות ההצלה שהוזעקו בהמשך למקום לא נותר אלא לקבוע את מותה. הוא הורשע ברצח בנסיבות מחמירות.
בגזר הדין פירטו השופטים עמי קובו, מיכאל קרשן ומירב גרינברג את הדברים ששמעו מבני משפחתה של ילנה: אמה של המנוחה, טטיאנה גרנברג, העידה שהיא זוכרת את החיוך של בתה, שהייתה ילדת טבע, אהבה בעלי חיים, רצתה לגרום לכך שהעולם יהיה יותר טוב. למדה תואר ראשון במכללת פרס ותעודת ההצטיינות התקבלה לאחר מותה. המנוחה דיברה איתה בשעה 18:00 ערב הרצח. היו לה המון שאיפות שלא יתגשמו. היא הבטיחה שהמשפחה תמשיך להנציח אותה בהתנדבות, בעזרה ובטיולי טבע. נותר להם רק הגעגוע והשכול האינסופי.
אחותה של ילנה, נדיה אמינוב, סיפרה על הקשר המיוחד בינה לבין המנוחה ועל כך שילנה לא הספיקה להקים משפחה ולחיות את החיים. המנוחה לא תספיק להכיר את האחיינית שלה. שנתיים לאחר שהמנוחה נרצחה, גם אביהם התמוטט והלך לעולמו. בתוך שנתיים איבדה המשפחה גם את המנוחה וגם את אבי המשפחה. המנוחה הייתה אדם מלא חמלה, לבעלי חיים שהצילה, לטבע ולסביבה. היא סיפרה שהיה היה לה לב שלא ידע להתעלם מסבל. בערב האירוע המנוחה הייתה אמורה להגיע אליה, אבל הנאשם גדע זאת. המנוחה סמכה על הנאשם, והאמון הזה שנתנה בו עלה בה בחייה.
השופטים כתבו בפסק הדין: "מעשה הרצח קשה וחסר רחמים – הנאשם התנפל על המנוחה ברכב ודקר אותה מעל עשר דקירות באמצעות סכין חדה שרכש והכין מבעוד מועד, עד לצאת נשמתה. לאחר מכן, הנאשם, שבגדיו ספוגים בדם המנוחה שהותז גם על כל רכבו, לא הושיט לה עזרה ואף נמנע מלנסות להצילה. הוא הוביל את גופתה בהתאם לתכנית הרצח שהגה למקום מבודד, שפך עליה כמות רבה של בנזין שהכין מראש והיה כפסע מהצתת הגופה".
עוד נכתב כי "הנאשם לא חס על המנוחה גם לאחר מותה, הוא הותירה שכובה בשטח עפר מכוסה בדמה ומלאת כוויות שנוצרו משפיכת הדלק, נטל ממנה כל אמצעי לזיהויה והעלים את חפציה האישיים שהיו כל עולמה – תיקה, מכשיר הטלפון והמחשב. הנאשם רצח את המנוחה אך משום שזו לא נענתה לחיזוריו וגרמה לו לחוש דחוי ומתוסכל". רצח בנסיבות מחמירות דינו מאסר עולם חובה והשופטים גם פסקו את הפיצוי המקסימלי שניתן להטיל על אדם.
התרעות פיקוד העורף