גם הקשר בין העיסוקים הנוספים לבין הכשל הביטחוני טעון הוכחה עצמאית. אם אכן גורמים בתוך משרד התחבורה הם שפנו למשטרה, יש לכך משמעות: ייתכן שבידיהם מידע פנימי, מסמכים או היכרות עם חלוקת הסמכויות. עם זאת, מקור הפנייה אינו תחליף לתשתית ראייתית. צריך לברר מה בדיוק הועבר למשטרה, מתי נודע למשרד על העיסוקים הנוספים, ומי אישר אותם. פנייה פנימית עשויה להעיד על מנגנון בקרה מתפקד, אך גם לעורר שאלות על הפיקוח שקדם לה ועל אחריות המאשרים.
השאלה המשפטית הראשונה היא מה מעמדו של כל אחד מהנבדקים. "עובד מדינה" ו"עובד ציבור" לצורך הדין הפלילי אינם בהכרח מושגים חופפים. העסקה באמצעות ספק חיצוני אינה מכריעה לבדה: יש לבחון את מקור המינוי, הסמכויות והתפקיד בפועל מול ההגדרות שבחוק. הסוגיה מוכרת גם מהדיון בפרשת קטאר: מי שפועל בלב המערכת הציבורית עשוי לעורר שאלות של אחריות פלילית גם כשמעמדו התעסוקתי אינו רגיל. אין בכך, כמובן, השוואה בין המעשים המיוחסים בפרשות. אם מדובר בעובד מדינה, נדרשת בחינה של כללי העבודה הפרטית, היתר מתאים וחובות הדיווח וההימנעות מניגוד עניינים.
היתר לעבודה נוספת אינו מחליף הסדר ניגוד עניינים, ולהפך. אישור לעבוד בעבודה נוספת אינו אישור לטפל במסגרת התפקיד הציבורי בענייניו של לקוח פרטי.
לשם כך צריך לקבוע מאילו החלטות ופעולות עליך להימנע כדי למנוע ניגוד עניינים. אם מדובר בנותן שירותים, צריך לפתוח את הסכם ההתקשרות: האם הותר לו לעבוד עבור חברות שעליהן הוא מפקח? האם נדרש לדווח על לקוחות, לקבל אישור מראש או להימנע מטיפול בענייניהם? משרד התחבורה טוען שעיסוקיו הנוספים של רובינשטיין אושרו; לכן חיוני לבדוק את האישור עצמו, את היקפו ואת המידע שעל בסיסו ניתן.
גם הפרת חובה אינה הופכת אוטומטית להפרת אמונים. הרף הפלילי דורש פגיעה מהותית בערכים שעליהם העבירה מגינה, ובהם אמון הציבור, טוהר המידות ותקינות פעולת המינהל. צריך לבחון את עוצמת ניגוד העניינים, המודעות לנסיבות, הסמכות שהופעלה ומידת הסטייה מן השורה. סטייה כזאת היא שיקול משמעותי, אך אינה תנאי הכרחי בכל מקרה. אם יתברר שתשלום ניתן בעד פעולה הקשורה בתפקיד הציבורי, עשויה להתעורר גם שאלת שוחד; תשלום עבור שירות אמיתי אינו מוכיח זאת כשלעצמו.מנגד, עבודה ללא היתר או בניגוד להסכם עשויה להצדיק טיפול משמעתי, הפסקת התקשרות או סעד אזרחי, גם בלי עבירה פלילית. המשפט הפלילי אינו מסלול אוטומטי לכל הפרת חוזה או כשל ניהולי. ההבחנה הזאת חשובה במיוחד כשהדיון הציבורי, בצדק, דורש תשובות מהירות.
לבסוף, גם המונח "בדיקה פלילית" מחייב זהירות. בדיקה מקדימה נועדה לברר אם קיימת תשתית לפתיחת חקירה; בהיעדר חשד סביר, אין להשתמש נגד הנבדק בסמכויות מעצר ועיכוב. הודעה על בדיקה עלולה להרגיע ביקורת וליצור תחושה ש"מטפלים", אך אינה מלמדת כשלעצמה על התקדמות. מהמידע שפורסם קשה להעריך אם יתגבש תיק פלילי. החשש הוא שהתמקדות בעיסוקים הנוספים תפזר את הבירור ותדחק הצדה את השאלה הביטחונית המרכזית: מי היה חייב לבדוק, איזה מידע היה בידיו ומה הוא המנגנון שהיה אמור למנוע את הכשל.