ניצב אמיר כהן פורש מהמשטרה - ומשאיר דלת פתוחה למפכ"לות | פרסום ראשון

עם זאת, מקורביו של כהן מדגישים כי הוא אינו מתכוון לנהל מאבק על התפקיד או להיכנס למאבקי כוח בצמרת המשטרה. מבחינתו, אם לאחר סיום שלוש שנות כהונתו של המפכ"ל הנוכחי, רב-ניצב דני לוי, הוא יימצא כמועמד המתאים ביותר והתפקיד יוצע לו – יהיה מוכן לשקול את המינוי, אך בכפוף לשלושה תנאים מרכזיים הנוגעים לעתיד המשטרה.

ההחלטה לפרוש כעת נועדה, בין היתר, לאפשר לכהן להישאר מחוץ למאבקים הפנימיים שעלולים להתפתח סביב זהותו של המפכ"ל הבא. בסביבתו אומרים כי הוא אינו מעוניין שעצם מועמדותו העתידית תיצור חיכוכים עם לוי או עם קצינים בכירים אחרים, ומעדיף לסיים את תפקידו הנוכחי כאשר הוא נושא עמו את ההערכה שלה זכה בעקבות תפקודו ב-7 באוקטובר והישגיו במחוז מרכז.

גורמים בסביבתו מסבירים כי ניסיונו הארוך במשטרה לימד אותו כי מעטים הם המפכ"לים שהגיעו לתפקיד מתוך כהונה פעילה בארגון. לפיכך, מבחינתו, פרישה בשלב הזה עשויה לאפשר לו בעתיד להתמודד על התפקיד באופן עצמאי יותר, בלי להיות כפוף למערכת הפיקודית הקיימת ובלי להיקלע למאבקים בתוך הארגון.

שלושת התנאים: תקציב, כוח אדם ומושב קבוע בקבינט

אם וכאשר יוצע לכהן תפקיד המפכ"ל, בכוונתו, כך לפי מקורביו, להציב שלושה תנאים מרכזיים בפני הממשלה והשר לביטחון לאומי שיכהן באותה עת. הדרישה הראשונה היא הגדלה משמעותית של תקציב משטרת ישראל. כהן סבור כי המשטרה אינה יכולה להתמודד עם היקף המשימות המוטלות עליה בלי תוספת משמעותית של משאבים.

הדרישה השנייה היא הגדלת מצבת כוח האדם, בהתאמה לגידול במספר התושבים בישראל. לפי תפיסתו, יש להגדיל את מספר השוטרים כדי לשפר את השירות לציבור, להגביר את הנוכחות המשטרתית בשטח ולחזק את היכולת להתמודד הן עם הפשיעה והן עם האתגרים הביטחוניים.

הדרישה השלישית, והמשמעותית ביותר מבחינתו, היא השתתפות קבועה של מפכ"ל המשטרה בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני, לצד ראש השב"כ וראש המוסד.

בשיחות עם מקורביו הסביר כהן כי איומים שמקורם מחוץ לגבולות המדינה עלולים להפוך במהירות לאירועים ביטחוניים בתוך שטח ישראל, בערים וביישובים. מאחר שמשטרת ישראל היא לעיתים אחד הגופים הראשונים שנדרשים לתת מענה לאירועים כאלה, הוא סבור שהמפכ"ל צריך להיות חלק קבוע מהערכת המצב הלאומית, להכיר מראש את האיומים ולהיערך אליהם מבחינה מבצעית.

---

בסביבתו מדגישים כי התנאים הללו לא הוצגו עד כה בפני שום גורם ממשלתי, אלא מדובר בעקרונות שכהן הציג בשיחות פנימיות עם מקורביו. הם יועלו, אם בכלל, רק אם כהונתו של דני לוי תסתיים, כהן יימצא כמועמד המתאים ביותר והתפקיד יוצע לו.

אחד הנכסים המרכזיים שכהן מביא עמו הוא תפקודו במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. כהן מונה למפקד מחוז הדרום כחודשיים בלבד לפני המתקפה. בשעה 6:41 בבוקר הכריז על פקודת "פרש פלשת", שהובילה להפעלת כוחות המשטרה מול חדירת המחבלים ליישובי הדרום.

במשך כ-50 שעות לחימה רצופות פיקד כהן על עשרות זירות שבהן ניהלו שוטרי ולוחמי המחוז קרבות קשים מול מחבלי חמאס. במהלך האירועים השתתף בעצמו בלחימה, נפצע ואף סירב להתפנות לקבלת טיפול רפואי כדי להמשיך לפקד על הכוחות. באותה יממה נפלו 58 שוטרים ולוחמים ומאות נוספים נפצעו. תפקודו של כהן באותן שעות הפך אותו לאחת הדמויות המזוהות עם לחימת המשטרה ב-7 באוקטובר והעניק לו מעמד מיוחד בקרב שוטרים, לוחמים ומפקדים שהשתתפו בקרבות.

הירידה בפשיעה במחוז מרכז

לאחר שסיים את תפקידו כמפקד מחוז הדרום, עבר כהן לפקד על מחוז מרכז. שם הוביל תפיסה מבצעית התקפית נגד ארגוני פשיעה, סכסוכי דמים, גניבות כלי רכב ואמצעי לחימה בלתי חוקיים.

אחד המהלכים המרכזיים שקידם היה הקמת מרחב אייל לאורך התפר המזרחי, במטרה לחזק את הביטחון ולשפר את המענה המבצעי באזור. לפי נתוני המחוז, בתקופת פיקודו נרשמה ירידה של 13% בעבירות הרכוש וירידה של 21% בגניבות כלי רכב, שמשמעותה 1,052 כלי רכב פחות שנגנבו.

במקביל נרשמה ירידה של 67% בתיקי הרצח ושל 72% במספר קורבנות הרצח בחברה הערבית, לצד ירידה באירועי הירי. עוד עולה מהנתונים כי נרשמה עלייה של 25% בחשיפת עבירות סחר וגידול סמים, וכן עלייה של 36% בתיקי סד"ח ובפעילות האכיפה הכלכלית נגד גורמי פשיעה.

בתחום תאונות הדרכים נרשמה ירידה של 21% בתאונות במרחב העירוני ושל 36% בתאונות הקטלניות. במהלך כהונתו גויסו למחוז גם יותר מ-300 שוטרים חדשים. בסביבתו של כהן סבורים כי השילוב בין הנתונים הללו, ניסיונו הפיקודי ותפקודו ב-7 באוקטובר מציב אותו כאחד השמות שעשויים לעלות בבוא העת כמועמדים לתפקיד המפכ"ל.

גם לזהות השר תהיה משמעות

לצד השיקולים המקצועיים, לפרישה המתוכננת יש גם ממד פוליטי. גורמים המעורים בפרטים מעריכים כי כהן מבין שההחלטה על זהותו של המפכ"ל הבא תהיה תלויה גם בזהות השר לביטחון לאומי שיכהן במועד המינוי. יש הסבורים כי אם איתמר בן גביר ימשיך לכהן כשר לביטחון לאומי, הוא לא יפעל להאריך בשנה נוספת את כהונתו של דני לוי. מנגד, אם ימונה שר אחר – בעקבות חילופי ממשלה או שינוי בהרכב הממשלה – עשויים להשתנות גם השיקולים שיובילו לבחירת המפכ"ל הבא.

מבחינת כהן, כך מעריכים בסביבתו, הימצאות מחוץ למשטרה עשויה להעניק לו גמישות מול כל שר שיכהן בתפקיד ולאפשר לו להציג בעתיד את מועמדותו בלי להיות מעורב במאבקים פנימיים בצמרת הארגון.

כהן התגייס למשמר הגבול בשנת 1988 כלוחם בשירות חובה, ובהמשך מילא שורה ארוכה של תפקידי פיקוד בכירים, בהם ראש מחלקת המבצעים במשמר הגבול, מפקד מרחב נתב"ג, סגן ראש אגף ההדרכה ומפקד משמר הגבול. באוגוסט 2023 מונה למפקד מחוז הדרום, ובהמשך עבר לפקד על מחוז מרכז. אם תתקבל החלטתו לפרוש, יסיים כהן כמעט ארבעה עשורים של שירות במשטרת ישראל. אלא שבסביבתו מבהירים כי אין מדובר במהלך שנועד בהכרח לפתוח פרק חדש מחוץ למערכת אכיפת החוק.

כהן לא מתכוון להילחם על המפכ"לות או לנהל קמפיין אגרסיבי לתפקיד. מבחינתו, אם בעתיד יימצא כמועמד המתאים ביותר והמינוי יוצע לו, הוא יהיה מוכן לחזור – אך רק אם למפכ"ל הבא יינתנו, לתפיסתו, התקציב, כוח האדם והמעמד הביטחוני הדרושים כדי להוביל את המשטרה.