בשיחה מיוחדת חוזר שגב לשעות האחרונות בחייו של אלפרון וחושף כי היה אמור לנסוע עמו ברכב ביום החיסול, אלא שמעצרם של שניים מחבריו הקרובים של אלפרון שינה ברגע האחרון את תוכניותיו. בדיעבד, הוא משוכנע כי ייתכן שאותה התפתחות הצילה את חייו. "יעקב היה ג'נטלמן בכל רמ"ח איבריו", הוא מספר. "היום, בעיקר אחרי ששמונה עשרה שנה אני בלעדיו, אני יכול להגיד לך, ואני מכיר המון המון המון פושעים והמון אנשים, יעקב היה ג'נטלמן יחיד מסוגו. לא נתקלתי בג'נטלמן כזה. לא בחיים המקצועיים, וגם לא בחיים האישיים".
לדברי שגב, מאחורי התדמית המאיימת של אלפרון, שנחשב במשך עשרות שנים לאחת הדמויות המרכזיות בעולם הפשע בישראל, הסתתר אדם בעל יכולת יוצאת דופן לקרוא אנשים ולהתנהל מולם. "הוא היה ג'נטלמן כאשר הוא מתייחס אליך מבחינה מקצועית. הוא היה ג'נטלמן כשהוא היה פותח לאישה את הדלת. הוא היה ג'נטלמן כשהוא היה פונה לשופט או לתובע או לשוטר. הוא היה בן אדם של אנשים. הוא ידע לעבוד עם אנשים, הוא ידע לקרוא אנשים".
"הייתי צריך להיות איתו באוטו"
אלא שדווקא היכולת הזאת, כך עולה מדבריו, לא סייעה לאלפרון לזהות את הסכנה שהתקרבה אליו ואת מי שתכננו את חיסולו. שגב דוחה את השמועות שלפיהן אלפרון הסתתר או שינה את התנהלותו ביום הרצח. "לא, לא, שום דבר. חרטא, אני הייתי איתו כל היום בבית משפט, אני הייתי צריך להיות איתו באוטו, כמו שאתה יודע".
לדבריו, השניים תכננו להמשיך יחד לאחר הדיון, אך בעקבות המעצר ביקש ממנו אלפרון לטפל בעניינם של חבריו ולהגיע אליו מאוחר יותר לביתו. "זה מה שהציל את החיים שלי, אגב, כנראה", אומר שגב. "אני הייתי אמור להיפגש איתו אחר כך בבית שלו, הוא היה צריך להעביר לי תשלום. עכשיו, הוא הלך לאכול, הוא היה בדרך כלל לאכול, אז הוא אמר לי, בוא נלך לאכול, צריכים להביא לי שם כסף, אני אתן לך. נכנס העניין הזה של המעצר, אמר לי, תשמע, לך לשמה ותבוא אליי אחר כך הביתה, נדבר".
אחת השאלות המרכזיות שעולות גם היום היא כיצד אדם במעמדו של אלפרון, שהיה מעורב בסכסוכים עם גורמים משמעותיים בעולם הפשע ואף ניצל בעבר מניסיונות פגיעה, המשיך להסתובב ללא מאבטחים וללא אמצעי זהירות משמעותיים. שגב סבור כי התשובה נעוצה בתחושת הביטחון של אלפרון ובאופן שבו העריך את הסכנות סביבו. לדבריו, אלפרון לא האמין כי הוא מצוי באותו שלב בסכסוך שעלול להוביל לפגיעה ישירה בחייו.
אלא שהיו גם סימני אזהרה. בין היתר, מזכיר שגב אירוע שבו אותר מטען חבלה מתחת לרכבו של אלפרון ברעננה. למרות זאת, לדבריו, אלפרון לא שינה באופן מהותי את התנהלותו ולא אימץ שגרת אבטחה קבועה. "זה רק מלמד אותך, אלון, עד כמה הוא לא חש... אף נורה לא הייתה דלוקה, אתה מבין? כי הוא לא בדק את האוטו באותו יום", מספר שגב. "הוא לא ייחס לזה איזושהי חשיבות של, אתה יודע, כרגע אני במצב של מגננה או מלחמה".
מעבר לקשר המקצועי, שגב מתאר מערכת יחסים אישית עמוקה עם אלפרון, שלדבריו השפיע על תפיסת עולמו המקצועית ועל האופן שבו הוא מתנהל כעורך דין עד היום. "אני יכול להגיד לך שבמובן מסוים אני חייב לו המון את העקרונות שמנחים אותי במקצוע הזה. הוא מאוד מאוד הקפיד, מאוד הקפיד, שאני אלך בדרך מסוימת. הוא היה יושב איתי שעות על איך מדברים לשופט, איך עונים לתובע. היינו מדברים על זה שעות. על הפסיכולוגיה שם מאחורי זה, על האפקט שמאחורי זה".
"אני לא מוחק את הטלפון שלו"
לדבריו, בניגוד לדימוי הציבורי של אלפרון כאדם כוחני ומאיים, במפגשים האישיים עמו נחשף לאדם מאופק, שכמעט מעולם לא הרים את קולו. "אני הייתי עם יעקב הרבה מאוד שנים יחד, מאוד אינטנסיבי, אני לא זוכר ששמעתי אותו מרים את הקול. לא זוכר. אני ראיתי אותו כועס. אני לא זוכר ששמעתי אותו מרים את הקול".
"ואיך אהובה אמרה לי את זה בשבעה? הוא סמך על שניים, על דרור ועליך", הוא משחזר. כששגב נשאל עד כמה אלפרון חסר לו גם היום, כמעט שני עשורים לאחר החיסול, הוא מתקשה להסתיר את ההתרגשות. "מאוד, מאוד, מאוד, מאוד. אגב, אני לא מוחק, אני לא מוחק את הטלפון שלו מהזיכרון שלי. יש לו כמה טלפונים, יש לי כמה טלפונים שלו, אני לא מוחק אותם".
גם כאשר הוא מתבקש להשוות את אלפרון לדמויות הבולטות בעולם הפשע של ימינו, שגב משוכנע כי לא צמחה מאז דמות בעלת כריזמה דומה. "לא, אין אף אחד עם הכריזמה של יעקב. אני לא מכיר אף אחד עם הכריזמה שלו", הוא אומר. את דמותו של אלפרון הוא זוכר עד היום לפרטי פרטים, מההליכה הזקופה ועד לחיוך הקטן שהפך לאחד מסימני ההיכר שלו.
"הוא היה הולך את ההליכה הזקופה הזו שלו, עם תיק יד מתחת לצד של היד שלו, ועם החיוך החצי קטן הזה, אתה יודע, שמצד אחד אומר, אני בן אדם נחמד, מצד שני הוא אומר, תיזהר. אני לא מכיר מישהו עם כריזמה כמו שלו, לא מכיר". כך, כמעט 18 שנים לאחר שמטען החבלה שם קץ לחייו של מי שנחשב לאחת הדמויות החזקות בעולם הפשע הישראלי, סנגורו הקבוע עדיין שומר בטלפון שלו את מספריו של אלפרון, זיכרון אישי מאדם שלדבריו לא היה דומה לאיש אחר שהכיר.
התרעות פיקוד העורף