מההיעלמות בווינה ועד האיתור בארגנטינה
בעקבות ההיעלמות התנהלו מאמצי איתור, עד שב-14 באוגוסט נמצאו השתיים באוטובוס בבואנוס איירס שבארגנטינה. לאחר איתורן פורסמו תיעודים מהמפגש עם נציג המשטרה ומהתשאול שנערך להן. בהמשך דיווח מעריב כי בני משפחתן היו "מוכי תדהמה" לנוכח ההבנה שההיעלמות תוכננה מראש.
הדרישה: לברר כיצד הגיע המידע לתקשורת
במסגרת ההנחיה שהעביר ראש הרשות להגנת הפרטיות, נדרש מפקח הפרטיות הפנימי במשטרה לערוך בירור מקיף בנוגע לאופן שבו הגיעו הסרטונים והפרטים האישיים לידי כלי התקשורת, בניגוד לכאורה לנהלי משטרת ישראל.
בנוסף, נדרש המפקח לבחון אילו תבחינים נשקלו במשטרה, ככל שנשקלו, לפני שהתאפשר פרסום המידע. הבדיקה אמורה לעסוק לא רק בפרסומים הנוגעים למלי וליאל יהלומי, אלא גם בהפקת לקחים מערכתיים בנוגע לשמירה על פרטיותם של אזרחים בעת העברת מידע לתקשורת באירועים דומים.
ראש הרשות הנחה לגבש מסקנות ולקחים מערכתיים בנושא, וכן הורה, בהתאם לסמכותו בחוק, להעביר לרשות להגנת הפרטיות את ממצאי הבדיקה ואת הלקחים שיופקו בעקבותיה.
"פגיעה ממשית בפרטיותן, ללא הצדקה לגיטימית"
עו"ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות, התייחס לחומרת הפרסומים ולהבחנה בין האינטרס הציבורי באיתור נעדרים לבין הזכות לפרטיות לאחר שנמצאו.
"החשיבות שבפרסום דבר איתורן ושלומן של נעדרות ברורה לכל, אך קיים קושי של ממש בפרסום סרטונים שלהן ברגעים פגיעים ובחשיפת פרטיהן האישיים, תנועתן, מיקומן ופרטי פעולות פיננסיות לאחר שכבר אותרו. פרסומים אלה, אשר מקורם כפי הנראה מחקירת המשטרה, פגעו לכאורה פגיעה ממשית בפרטיותן, ללא הצדקה לגיטימית ועל פניו בניגוד לנהלי המשטרה עצמה. משטרת ישראל נדרשת לערוך בירור מעמיק האם וכיצד זלג המידע ולהפיק את הלקחים הנדרשים, הכל כדי להבטיח שזכותם הבסיסית של אזרחים לפרטיות לא תיפגע באירועים מסוג זה".
התרעות פיקוד העורף