לדבריו, יש להבחין בין חומרת הדברים שנחשפים במישור הציבורי לבין השאלה אם יש בהם כדי לסייע להגנה מבחינה משפטית. "צריך להגיד שיש הבדל בין מה שמתגלה ברמה הציבורית, שזה איום ונורא, לבין מה שחדד צריך ברמה של הטענות", אמר. בן שמש הסביר כי מבחינת ההגנה, המוקד אינו בעצם החשיפה של התנהלות בעייתית, אלא בשאלה אם ניתן לקשור בין פתיחת החקירות, השגת ראיות ושימוש באמצעים פסולים לבין האישורים שניתנו על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
לדבריו, "הוא צריך להראות, אני חושב, דברים שנוגעים לקשר בין פתיחת חקירות, להשגת ראיות בשימוש באמצעים פסולים, לאישורים של היועץ".
"מה שהתגלה זו זוועה ציבורית"
בן שמש התייחס גם לסוגיית האישור לפתיחת חקירה נגד ראש ממשלה. לדבריו, חוק יסוד: הממשלה קובע כי לא ניתן לפתוח בחקירה נגד ראש ממשלה ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה. "על פי חוק יסוד: הממשלה, אסור לפתוח חקירה אלא באישור היועץ המשפטי", הסביר.
לדבריו, אם ההגנה תצליח להראות כי פעולות חקירה או ראיות מסוימות הושגו ללא האישורים הנדרשים, היא עשויה לנסות להשתמש בכך כבסיס לטענה שיש לפסול ראיות שהושגו בדרך זו. עם זאת, בן שמש הדגיש כי מדובר במהלך משפטי שאינו פשוט כלל. "זה עוד לא התקבל. לא בטוח שיתקבל", אמר.
לדברי בן שמש, אחת האפשרויות שעשויות לעמוד בפני ההגנה היא לנסות ולטעון כי ליקויים מהותיים בחקירה מצדיקים פסילת ראיות מסוימות. אפשרות נוספת היא לבסס טענה של "הגנה מן הצדק" על רקע הצטברות של מחדלי חקירה.
בריאיון עלתה גם העובדה שעדותו של מנדלבליט נמצאת רק בתחילתה, בעוד שעו"ד עמית חדד מבקש להמשיך בחקירתו במשך מספר ימים נוספים. כשנשאל מה עוד עשוי להתגלות בהמשך העדות, בן שמש לא ניסה לנבא, אך הבהיר כי מבחינת ההגנה, השאלה החשובה תהיה פחות מה עוד ייחשף ברמה הציבורית - ויותר האם החומרים שייחשפו יוכלו להתחבר לטענה משפטית שתשפיע בפועל על קבילות הראיות או על ניהול המשפט.
לדבריו, זהו ההבדל המרכזי בין הרושם הציבורי שנוצר סביב העדות לבין התוצאה האפשרית באולם בית המשפט: גם חשיפות קשות מבחינה ציבורית אינן בהכרח מספיקות כדי לשנות את מצבו המשפטי של נתניהו.
התרעות פיקוד העורף