רונן בר, ראש השב"כ לשעבר: "כמי שעמד בראש השירות, אני נושא באחריות לכך שהשב"כ כשל בחלקו במתן המודיעין הנדרש על מתקפת השבעה באוקטובר ועיתויה. בהתאם לכך, בהרכנת ראש מול המשפחות השכולות, התפטרתי מתפקידי. נלחמנו, סיכלנו בכירי חמאס בעזה ובלבנון, והשבנו חטופים במבצעי שב"כ נועזים ובמו"מ נחוש, והמתנתי בשקט 3 שנים לכינונה של ועדת חקירה שסוף סוף תחשוף את עשיית השב"כ, לצד הכשלים, וזאת למול עלילת דם מתמשכת. נוכח ההתפרצות שלוחת הרסן של ראש ממשלה, החלטתי שלא לשתוק ולהראות לציבור את המניעים שמאחורי התנהגות פסולה כל כך".
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב היום לראשונה: "רונן בר, שראה את הסימנים המעידים בליל ה-7 באוקטובר ולא התקשר אליי, אומר היום שלא היה לו את מספר הטלפון שלי. רונן, אתה רציני? הרי היה לך את מספר הטלפון האדום שלי, ויכולת מייד יכול להתקשר אליי כפי שעושים כל ראשי מערכת הביטחון. מאבטחי השב"כ, פקודיך, שנמצאים איתי 24/7, היו יכולים להשיג אותי תוך דקות. כמה חיים היינו יכולים להציל אם רק היית מתקשר בזמן".
כתב התביעה קובע כי עניינה של התביעה אינו בניסיון של בר להתנער מאחריותו, שאותה הוא כבר מימש, אלא בפרסום דיבתי בעליל של נתניהו, המנסה להטיל את אחריותו שלו על כתפיו של בר. בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכי הדין ראובן בכר, יורם בונן ודורון קול ממשרד פישר (FBC), מפורט כיצד בחודשים שקדמו לאסון, התריע בר בפני ראש הממשלה באופן חסר תקדים, כמעט בכל שבוע, על התפרצות רב זירתית קרובה, תוך מתן דגש מפורש לרצועת עזה ולחגי תשרי. בר הציג יוזמות לסיכול בכירי חמאס, אך התרעות ותוכניות אלו זכו לביטול או להתעלמות מצד נתניהו.
מכתב התביעה עולה כי נתניהו הוביל במשך שנים מדיניות של "שקט בכל מחיר" ברצועת עזה, שכללה הנחיות מפורשות לשמר שקט ברצועת עזה, לדחות עימותים, להותיר את עזה כזירה משנית ולשמר את חמאס ככתובת שלטונית. מדיניות זו כללה את מימון החמאס הצבאי והתעצמותו, באמצעות כספים מקטאר, בניגוד לעמדת שב"כ לאורך שנים, והתבססה על קביעות כי חמאס מורתע. זאת, בניגוד מוחלט לעמדת בר. כל ניסיון של בר להשפיע על קביעת המדיניות נחסם בבוטות על ידי ראש הממשלה.
בנוסף, התביעה טוענת כי מציגה ראיות חד-משמעיות מליל שבעה באוקטובר, המקעקעות כליל את הטענה כאילו שב"כ "הסתיר מידע" ומציגה כי ההפך הוא הנכון. בניגוד לטענות ראש הממשלה, כבר במהלך הלילה, החל מ-03:03 הפיץ השב"כ התרעה לכלל גופי הביטחון. המזכירות הצבאית בלשכת ראש הממשלה, כמו גם יתר הגופים הביטחוניים, עודכנו בתמונת המצב המודיעינית. לצד זאת, הנחה בר להעביר עדכון גם למזכיר הצבאי של נתניהו עוד טרם תחילת המתקפה - וזאת בהתאם לדרכי התקשורת שהתווה ראש הממשלה עצמו, כפי שאישר לאחרונה מזכירו הצבאי באותו זמן. ההחלטה אף מתועדת במחשבי יומן החמ"ל של השב"כ ובכך מפריכה גם עלילה זו. ראוי לציין כי ראש הממשלה לא חזר לראש השב"כ ולא התערב גם לאחר שהחל הטבח.
בר ציין כי נתניהו לא מסר לו את מספר הטלפון האישי שלו, בניגוד לראשי ממשלה קודמים, והקשר מולו נעשה רק דרך המזכירות הצבאית, שעודכנה כבר בשעה 3:55.
התביעה מבהירה כי נתניהו, שכיהן במצטבר כמעט שני עשורים כראש הממשלה והממונה על כלל הגופים הביטחוניים - שב"כ, צה"ל והמשטרה, יודע מצוין כי השב"כ אינו אמון על ניהול כוחות צבאיים בשטח, ואינו אמון על פיקוח או אישור של מסיבות אזרחיות ועל הפעלת כיתות כוננות, ולפיכך הטחת ההאשמות החוזרות שלו היא דיבה זדונית ושקרית לחלוטין שנועדה להסתיר את האמת מהציבור. עלילת דם זו החלה מיד לאחר שנכשל נתניהו בניסיונו למנוע מרונן בר הגשת תצהיר לבג"צ בו פירט על הסכנה הביטחונית המשמעותית שנשקפה כתוצאה מהעסקת יועצים היושבים בלשכת ראש הממשלה ע"י קטאר, מדינה תומכת חמאס, ועל ניסיונותיו של ראש הממשלה להשתמש בשב"כ כ"משטרה חשאית" למול מחאות פוליטיות.
לפי ההודעה לתקשורת, "בר סבר עד כה כי נכון להמתין להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחשוף את העובדות, אך נוכח מסע ההכפשה האישי נגדו, הפוגע בשב"כ, בלוחמיו ובזכר חלליו, היעדר כל מהלך לקידום ועדת חקירה ממלכתית, דיווחים על ניסיונות לכאורה לזיוף פרוטוקולים, לצד ניסיונות לקבע נרטיבים שקריים הכוללים הסתה נגד ראשי מערכת הביטחון, לא ניתן עוד לאפשר לרצף השקרים של ראש הממשלה להמשיך ולחלחל בציבור."
"בר רואה בניסיון להסתרת האמת, שכתוב ההיסטוריה והפצה שיטתית של תאוריות קונספירציה לא רק נורמה מנהיגותית פסולה אלא סכנה ממשית לקיומה של מדינת ישראל. התביעה מוגשת במטרה להביא לחשיפת האמת כולה, להגן על זכר החללים ועל כבודם של עובדי השב"כ, המגנים ואינם נראים, למנוע את הפגיעה המתמשכת בערכי המדינה ובביטחונה ולהפיק לקחים שימנעו את האסון הבא. לשם כך בכוונתו לדרוש גם חשיפה מלאה של מסמכים."
ציטוטים נוספים: "פרסום דיבתי זה הוא חלק ממסכת שיטתית של פרסומים שקריים של הנתבע, בניסיון לשכתב את המציאות, תוך הדהוד של תיאוריות קונספירציה, מופרכות לא פחות משהן חמורות. פרסומים אלה באים במרחב של מציאות מדומה שיצר הנתבע, אשר בידו האחת מטרפד כל ניסיון להקים ועדת חקירה ממלכתית שתביא לחשיפת האמת מתוך בירור מקצועי ואובייקטיבי; ובידו האחרת מפרסם באופן סלקטיבי ומטעה קטעי מסמכים המצויים בשליטתו ואינם חשופים לציבור, תוך הכפשה והטחת האשמות חסרות בסיס בתובע (ובגורמי ביטחון נוספים), העולות כדי הסתה ממש נגדם, בניסיון לשכתב את ההיסטוריה ולהתנער באופן מוחלט מאחריותו לאירועי שבעה באוקטובר".
בתביעה נכתב עוד: "התובע הבליג לאורך זמן על הכפשות ופרסומים דיבתיים, בהמתנה לוועדת חקירה ממלכתית שבפניה יתקיים בירור על בסיס עובדות ומסמכים בלתי מטופלים; ואולם, נוכח העובדה שהנתבע המשיך לנצל את כוחו ולמנוע הקמת ועדת חקירה (כלשהי), ובה בעת להנדס את התודעה הציבורית באמצעות מניפולציות חסרות עכבות (ובסיס), ובהן הפרסום מושא תביעה זו, לא נותרה לתובע ברירה אלא לבקש מבית המשפט הנכבד להחזיר את האמת למעמדה כאופציה המועדפת בדיון מסוג זה. בפרסום ייחס הנתבע לתובע "מחדלים ופשעים", על בסיס שורה של טענות עובדתיות – שהוא יודע שאינן נכונות: כי התובע קיים בליל שבעה באוקטובר "שיחות רבות" עם הרמטכ"ל ועם ראש אמ"ן, שבהן נדונו "כל הסימנים המעידים"; כי "על אף זאת... החליט שלא להתקשר ולעדכן את ראש הממשלה"; כי התובע החליט "לא להתריע לכיתות הכוננות ולכוחות צה"ל בשטח"; וכי התובע החליט "לא לפנות את מסיבת הנובה"; כל זאת על אף שהתובע כביכול "ידע על סכנה אמיתית" שכן הוא הורה "לשלוח צוות טקילה מצומצם". בצירוף שורה של טענות עובדתיות שקריות בעליל, הנתבע ייחס לתובע – הלכה למעשה – ידיעה מראש על טבח שבעה באוקטובר ובחירה מודעת שלא להתריע מפניו ולא לנקוט צעדים להצלת חיים. הנתבע הציג את התובע כמי שידע, הבין והחליט להימנע מפעולה".
לפי בר : "התובע התריע בפני הנתבע שוב ושוב על הסכנות שבמדיניות אותה הוא מוביל, על התעצמות חמאס, על שחיקת ההרתעה ועל הסכנה למערכה רב-זירתית, והציג המלצות לפעולה נגד מקורות האיום. חודשיים בלבד לפני שבעה באוקטובר, התובע אף מסר לנתבע במפורש: "אני מעביר לך התרעה אסטרטגית למלחמה", לצד ההבהרה כי "לא נדע לתת יום ושעה".
עוד נכתב על הלילה לפני שבעה באוקטובר: "התובע (בר) לא "החליט שלא להתקשר ולעדכן את ראש הממשלה", אלא להיפך – קבע מפורשות בסיכום דיון שערך שיש לעדכן את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה – כפי שאירע בפועל. כפי שידוע לנתבע היטב (וכפי שאישר לאחרונה מזכירו הצבאי בזמן המתקפה) המזכירות הצבאית של ראש הממשלה היא ערוץ העדכון המוסמך והרשמי שלו, ובמסגרתה מתקבלת ההחלטה אם ומתי להשכימו...עוד ראוי לציין כי גם לאחר שהמזכיר הצבאי העיר את הנתבע והחלה המתקפה, הנתבע לא יצר קשר עם התובע והמפגש הראשון ביניהם התקיים רק שעות לאחר מכן, בדיון שכינס הנתבע בקריה".
בר קורא לראש הממשלה שלא להסתתר מאחורי החסינות: "בעידן של מנהיגות מפלגת המתבססת על שקר, רק מהלך נחוש, יחזיר את האמת לשיח ויבלום את מנגנון הנאמנות והפחד הנרקם סביבנו וכנגדו נלחמתי בתקופת כהונתי" הוסיף בר. "זו היא חובה מוסרית ובטחונית וחלק ממימוש אחריותי וחובתי למדינה. אני קורא לראש הממשלה שלא להסתתר מאחורי טענת חסינות. בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית - האמת תתברר בבית המשפט. מעט מן האור יסלק הרבה מן החושך".
התרעות פיקוד העורף