שופטי העליון ביטלו את ההחלטה: תיק הרצח ייבחן מחדש

הרצח אירע ב-12.2.2021 בסמוך לשעה 19:00 אז הוצת המנוח - חילמי גרבאן, בן 77, בזמן שישב ברכבו מחוץ לביתו. בקבוק תבערה הושלך לרכב. בעקבות ההצתה נכווה המנוח כוויות קשות בדרגה שנייה ושלישית, אשר כיסו 70-80 אחוזים מגופו, וגרמו לו לכשל רב מערכתי. בחלוף ארבעה ימים הוא נפטר.

מנגד ההגנה טענה כי למצית, לא הייתה לו כוונה לגרום למותו של המנוח, וכי הוא כלל לא הבחין בכך שהמנוח היה ברכב בעת ביצוע ההצתה. נטען שכוונתו הייתה רק לפגוע ברכב.

בית המשפט המחוזי בחיפה, בדעת רוב, הרשיע את המצית בעבירת רצח באדישות בנסיבות מחמירות והצתה. אבל דעת המיעוט של השופט אבי לוי, קבעה כי יש להרשיע אותו רק בעבירת המתה בקלות דעת – עבירה קלה בהרבה.

דעת הרב קבעה כי מכיוון שהמצית התקרב לרכב קרבה של ממש, הוא שמע את הרכב מונע ונפתחה דלת הנהג, היה ברור לו כי ישנו אדם ברכב. אבל נקבע שזה לא נעשה עם תכנון מוקדם. " המנוח הפך לכדור אש אנושי" נכתב אז למרבה האימה ונקבע נסיבה מחמירה של אכזריות מיוחדת.

המצית פנה לעליון, הוא הודה שהגיע עם בנזין לרכב במטרה להציתו לאחר סכסוך אבל טען שלא הבחין באיש בתוך הרכב. הוא טען כי חומר הראיות מראה - כי אזור החניה היה חשוך בעת ביצוע המעשה; כי חלונות הרכב האחוריים היו מושחרים כך שלא ניתן היה לראות מבעדם שהמנוח יושב בתוך הרכב, וכי דלת הרכב הייתה פתוחה במידה לא ידועה ובקבוק התבערה חדר לרכב דרכה.  העליון הקל עליו בעבירה וקבע שמדובר ברצח בסיסי שלא מחייב מאסר עולם אוטמטית.

שופט העליון, דוד מינץ- "אציע לחברותיי כי נקבל את הערעור כך שחלף הרשעתו בעבירת הרצח בנסיבות מחמירות, יורשע המערער בעבירת הרצח הבסיסית., דין יתר טענות המערער להידחות".

מינץ הוסיף :"אין מקום לספק כי הוא גרם להמתתו של המנוח באדישות ולא בקלות דעת. המערער לא פעל ולוּ במקצת למנוע את התממשות הסכנה; הוא היה שווה נפש ביחס לאפשרות שהמנוח לא ישרוד את הצתתו; והוא נטש במהירות את המנוח, התעלם ממצבו ואף למעלה מכך, השאיר אותו גוסס אל מול עיניו מטבע הדברים, רצח באמצעות הצתת אדם בעודו בחיים הינו רצח שגלומה בו אכזריות, ואף אכזריות רבה".

אלא שאז הסביר לא מדובר באכזריות מיוחדת כלשון החוק: "בהשוואה למקרים אחרים שבהם נקבע כי הרצח בוצע באכזריות מיוחדת, קשה לראות ברצח בהצתה כשלעצמו כרצח המגלם את אותה "אכזריות מיוחדת" לה כיוון המחוקק. המערער הגיע לרכבו של המנוח, ניצב מולו, השליך לעברו בקבוק תבערה וברח. מבלי להקל בסבלו של המנוח, או בחומרת הרצח, בכך תם ונשלם האירוע. שלא כמו המקרים שנסקרו מעלה, הרצח בוצע באִבחה אחת, ופעולת הרצח נמשכה שניות ספורות בלבד. נסיבות המקרה אינן מעידות אפוא על הגדרת הרצח כמאופיין באכזריות מיוחדת".

השופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן הסכימו עם מינץ.  רונן כתבה:" נותיר את השאלה האם קיומו של סבל חריג כחלק מנקודת מבטו של הקורבן הוא נתון הכרחי לקיומה של אכזריות מיוחדת – בצריך עיון". מכיוון שהרשעה ברצח בסיסי אינה מחייבת מאסר עולם. השופטים קבעו כי התיק יחזור למחוזי חיפה לגזירת עונש חדש. אך עדיין קיים סיכוי כי השופטים יגזרו עליו שוב מאסר עולם.