השופט גיל גבאי קבע כי "אני קובע כי הוכח שהנאשמת ביצעה את המעשים שיוחסו לה בכתב האישום, למעט נזיפה בקטין באירוע הראשון, ומרשיע אותה בשתי עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות".
לפי האישום, הנאשמת עבדה כמטפלת במעון בכפר סבא שבו טופלו והתחנכו פעוטות בני מספר חודשים ועד גיל שלוש שנים, במסגרת שלוש קבוצות נפרדות.
היא עבדה בכיתת הגנון שבה טופלו והתחנכו כ-31 פעוטות בני שנתיים עד שלוש. במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, בשתי הזדמנויות בתאריך 05/03/2024, בהיותה אחראית על הפעוטות, הנאשמת תקפה פעוט:
בסביבות 15:30 בכיתה, בעת שמרבית הפעוטות שכבו במיטותיהם וישנו, הנאשמת ישבה לצד מיטתו של של הפעוט. בעודו שוכב במיטה. בשלב מסוים הנאשמת תפסה בחזקה בשערות ראשו ומשכה אותן הוא התרומם מעט כתוצאה מהמשיכה, ואז הנאשמת תפסה בחזקה בזרועו של ומשכה אותו מזרועו עד שהתיישב על המיטה.
הסנגור הבהיר כי המחלוקת העובדתית היא מצומצמת ביותר ונועדה אך ורק לדייק את העובדות לגבי אופן ביצוע המעשים. בנוגע למשיכה בשיער, טען הסנגור כי צפייה בסרטון מלמדת, לכל הפחות ברמת הספק הסביר, כי לא הייתה משיכה בשיער אלא "חפינת הראש מלמטה והרמתו למעלה". הוא הודה כי מדובר בהתנהגות אגרסיבית שאינה תקינה וכי הנאשמת לא הייתה צריכה להרים כך את הקטין, אך ביקש לשלול את קביעת המאשימה שמדובר במשיכת שערות מכוונת.
השופט גבאי לצד ההרשעה גם העיר לפרקליטות על ניהול ההליך: "התעקשות המאשימה לנהל ההליך 'by the book' הייתה מיותרת. מלכתחילה היה ברור כי תיק זה מבוסס על סרטונים המתעדים את האירועים. המחלוקת העובדתית הייתה מצומצמת והתייחסה לנצפה באותם סרטונים. לא היה צורך בהגשת תיק מוצגים, אשר חייב את בית המשפט לעיין במוצגים רבים שלא הייתה להם כל רלוונטיות להוכחת האשמה".
השופט כאמור הרשיע אותה: "ביחס לאירוע השני הצפייה בסרטון מלמדת כי בעת שהקטין שכב על המזרון, הנאשמת העמידה אותו בכוח על רגליו ודחפה אותו מאחור באזור גבו, דחיפה אשר גרמה לנפילתו עד למצב שכיבה עם הפנים קדימה. לא מצאתי כי יש משמעות לשאלה האם השטח לפני הקטין היה פנוי אם לאו כאשר הצפייה בסרטון מלמדת כי הגורם המוביל לנפילה הייתה הדחיפה מצד הנאשמת, וגם אם רגליו של הקטין הסתבכו בשמיכה או נתקלו בחפץ כלשהו על הרצפה, אין בכך למעט מתרומתה המכרעת של הנאשמת לנפילתו". גזר הדין יינתן בהמשך.
התרעות פיקוד העורף