במוקד התלונה עומד מסמך בן 55 עמודים שהגיש נתניהו למבקר המדינה בדצמבר 2025, ובו הציג את גרסתו לאירועים שקדמו למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. בפברואר 2026 פרסם נתניהו את המסמך לציבור.
לטענת המשפחות, המסמך כולל קטעים מתוך מסמכים סודיים ופרוטוקולים שנבחרו בקפידה, תוך הצגת ציטוטים סלקטיביים, השמטת חלקים מהותיים, הוצאת דברים מהקשרם והצגת תמונה מגמתית שנועדה להרחיק מראש הממשלה את האחריות למחדל.
המשפחות טוענות כי החומרים שפורסמו מצביעים על פערים מהותיים בין הדברים שהציג ראש הממשלה למבקר המדינה לבין המידע העולה מהתחקירים ומהעדויות.
מגישי התלונה מציינים כי הם מסתמכים על חומרים וממצאים גלויים שהתפרסמו לאחרונה, מתוך הנחה שעם פתיחת חקירה יוכלו חוקרי המשטרה להשיג מסמכים מסווגים נוספים, שלטענתם עשויים לאשש את החשדות לעבירות פליליות חמורות.
תוכנית "חומת יריחו": מה ידע נתניהו?
אחת הסוגיות המרכזיות בתלונה נוגעת לתוכנית הפשיטה של חמאס, שכונתה "חומת יריחו". לפי התלונה, נתניהו טען במסמך שהגיש למבקר המדינה כי מעולם לא קיבל ולא עודכן על המסמך.
מנגד, המשפחות טוענות, בהסתמך על התחקירים, כי פרטי התוכנית הוצגו לנתניהו לאורך השנים בגרסאות שונות, לרבות אפשרות לפשיטה קרקעית רחבה בהיקף של שישה גדודים וכ-3,000 מחבלים.
מדיניות ההסדרה והערכת ההרתעה של חמאס
סוגיה נוספת עוסקת במדיניות ההסדרה מול חמאס. בתלונה נטען כי נתניהו הציג עמדה שלפיה המונחים "שקט" ו"הכלה" מעולם לא נכללו בהנחיותיו כראש ממשלה. מנגד, לפי התחקירים ותביעת רונן בר, נתניהו הנחה פעם אחר פעם לחתור לרגיעה, לשמירה על השקט ברצועת עזה ולדחיית סבבי לחימה.
עוד נטען כי נתניהו ייחס לגורמי הביטחון את ההערכה שחמאס מורתע, אולם לפי החומרים שעליהם מסתמכת התלונה, הוא עצמו דגל בהערכה זו, הציג אותה ברבים והתפאר בה כהישג אישי.
המחלוקת סביב הסיכולים הממוקדים
בתלונה מתייחסים גם לשאלת הסיכולים הממוקדים נגד בכירי חמאס. לטענת המשפחות, נתניהו הציג למבקר המדינה עמדה שלפיה דחף לביצוע סיכולים ממוקדים, בעוד שמערכת הביטחון בלמה מהלכים אלה.
אלא שלפי התחקירים ותביעת רונן בר, תמונת הדברים הייתה הפוכה. בתלונה נטען כי הצעות לביצוע סיכולים הועלו בפני נתניהו פעם אחר פעם, אולם הוא לא אישר אותן ובחר בשימור השקט.
הכסף הקטארי והחשד להסטת כספים לזרוע הצבאית של חמאס
אחת הטענות המרכזיות בתלונה עוסקת בכספי הסיוע שהועברו מקטאר לרצועת עזה.
לפי התלונה, נתניהו טען שלא ידע על הסטת כספי הסיוע הקטארי למטרות טרור. בהמשך, בפני מבקר המדינה, התייחס להסטת כספים בהיקף של כארבעה מיליון דולר בחודש, שלטענתו היוו כאחוז אחד בלבד מכלל כספי הסיוע שהועברו לרצועה ממקורות שונים.
מנגד, בתלונה נטען כי נתניהו ידע על הסטת הכספים לזרוע הצבאית של חמאס, וכי חרף אזהרות מפורשות שקיבל בעניין, נמשכה העברת הכספים לרצועה.
לטענת המשפחות, מדיניות זו נועדה לשמר את חמאס כגורם שלטוני חזק מול הרשות הפלסטינית ולשמור על הרגיעה בעזה.
הדרישה לחקירה פלילית נגד ראש הממשלה
על בסיס הטענות המפורטות בתלונה מבקשות המשפחות לחקור את נתניהו בחשד לניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ולמרמה והפרת אמונים, באמצעות הגשת מסמך שלטענתן היה כוזב ומגמתי למבקר המדינה.
לטענתן, המסמך נועד להביא את מבקר המדינה לקבל את גרסת נתניהו שלפיה אינו אחראי למחדל 7 באוקטובר.
בנוסף מבקשות המשפחות לחקור את התנהלות ראש הממשלה בתקופה שקדמה למתקפת חמאס, על רקע הטענות כי קיבל אזהרות בנוגע להתעצמות הארגון ולהסטת כספי סיוע לטרור, וכן התרעות מפני מלחמה, אך לא נקט צעדים למניעת הסכנה.
התלונה כוללת גם חשד לעבירות ביטחון מידע בשל פרסום שלא כדין, לטענת מגישיה, של מסמכים סודיים ביותר, וכן חשד לעבירה על חוק מבקר המדינה בעקבות פרסום המסמך מתוך תיק הביקורת של מבקר המדינה.
התרעות פיקוד העורף