הנאשם, שהיה בן בית בבית הורי האחיינים ומבוגר מהם בכעשר שנים, נהג בעת ביקוריו בבית המשפחה ללטף את אחייניתו בכל גופה מעל ומתחת לבגדיה, כולל באיברים אינטימיים. בארבעה מקרים הוא פגע בה מינית באופן חמור יותר.
כמו כן נגע הנאשם במספר אירועים באיבר אינטימי של אחיינו מעל ומתחת לבגדיו, לרבות במהלך ארוחת שישי בה ישבו יתר בני המשפחה סביב השולחן, במהלך נסיעה משפחתית באוטובוס ובמהלך תפילה בבית הכנסת כאשר השניים היו עטופים בטלית. הנאשם אף הכריח את האחיין לגעת בנאשם. לצד המאסר בית המשפט גזר עליו פיצוי בסך 100,000 ₪ לאחיינית ו-60,000 ₪ לאחיין.
במהלך המשפט תיארו האחיין והאחיינית לבית המשפט, בין היתר, את החוויה הקשה שעברו במהלך ילדותם, ואת תחושת חוסר האונים שליוותה אותם במהלך אותה תקופה. האחיין שיתף את בית המשפט שלצד הפצעים שמלווים אותו עד היום, הרי שהגשת התלונה וההליך הפלילי שנוהל מהווים עבורו ניצחון משמעותי.
טרם סיום גזר הדין, פנה בית המשפט לאחיינים, בין היתר במלים הבאות: "א.א ו-ב.ב נפגעו על ידי הנאשם, על לא עוול בכפם, כשהיו ילדים קטנים. האומץ שהפגינו בחשיפת המעשים הקשים על ידם, תחילה לבני משפחתם ובהמשך בתחנת המשטרה, אפשר את קיום ההליך הפלילי, בסופו הודה הנאשם בביצוע המעשים ובא על עונשו. בכך הושגה אחת המטרות שהציבו לעצמם א.א ו-ב.ב, כעולה מהתסקיר, להרחיק את הנאשם מהחברה ולמנוע ממנו מלפגוע באחרים".
"את עדותה הכואבת של א.א שמענו במהלך המשפט. א.א סיפרה, בין יתר, כיצד כילדה נמנעה מלחשוף את הפגיעה בה, מתוך חשש כי לא יאמינו לה, בפרט לנוכח העובדה כי הפוגע הוא בן משפחתה. וכך אמרה: "...לא חשבתי שיאמינו... בכל אופן ילדה... כי למה שיאמינו? זה מישהו מהמשפחה" בהקשר זה נבקש לפנות ל-א.א ולומר לה: התייצבת באומץ אל מול הנאשם בבית המשפט ושיתפת אותנו בפרטי הפגיעה, ועל כך את ראויה לכל הערכה. עדותך הבקיעה את חומות ההשתקה והבושה, ובסופו של דבר, האמת יצאה לאור וזכתה להכרת בית המשפט".
"ל-ב.ב, [...], נבקש לומר זאת: על אף דבריך שכילד לא הצלחת לזעוק את זעקתך בזמן אמת, הרי שהצלחת להשמיע את זעקתך עתה, בחלוף מספר שנים, באולם בית המשפט, ועליך להיות גאה בכך. לא יכולנו שלא להתרשם מהאיש הבוגר שעמד לפנינו, שנראה שלקח את עצמו בידיים, הקים משפחה משלו, למד לימודים אקדמאים וניתב את כאבו הפרטי ואת הפגיעה בו בתקופת ילדותו למקום טוב, במחשבה לסייע לאחרים ולהקל על כאבם ועל מצוקתם. צעקתך, אותה הבעת בקולך הרגוע והשקט, נשמעה היטב וחדרה ללבנו".
התרעות פיקוד העורף