בגזר הדין הדגישה השופטת שטרית כי התנהלותו של עזאם לא נבעה מסקרנות בלבד, אלא העידה על תהליך הקצנה עמוק ומתמשך ועל בניית יכולת וכשירות מבצעית. בית המשפט קבע כי החזקת החומרים המבצעיים יצרה פוטנציאל חמור לפגיעה בביטחון המדינה ובשלום הציבור.
"בית המשפט ייחס בגזר הדין חומרה לעובדה שהנאשם שימש כרופא בבית חולים ציבורי, שבו טופלו אזרחים וחיילים פצועים, דבר הממחיש את הפער הבלתי נתפס בין תפקידו של רופא, שמקצועו מושתת על חמלה והצלת חיים ועל מחויבות לטפל בכל אדם באשר הוא, לבין בחירתו להיות חבר בארגון טרור רצחני".