בהתייחס למבצעי אכיפה יזומים בסיוע המשטרה, כפי שעלה בסיכום הדיון הקודם, מזה זמן הם אינם מבוצעים, חרף הצורך בנקיטת כל הכלים הנתונים לרשויות, בהם גם ביצוע מבצעי אכיפה יזומים, לצורך קידום גיוסם של בני הציבורי החרדי, על רקע חוסר השוויון בנושא הגיוס, צורכי הצבא הגוברים בחיילים והחלטות בית המשפט העליון.
בדיון הנוכחי נמסר עדכון על כך שמבצע אכיפה משותף שתוכנן על ידי צה"ל ומשטרת ישראל שאמור היה להתקיים בחודש אוקטובר נדחה בפעם השנייה, על רקע דרישת המשטרה לתגבור כוח אדם משמעותי נוסף של מאות חיילי צה"ל לצורך אישור מבצע האכיפה. נציגי צה"ל הבהירו כי דרישה זו אינה ישימה ואינה תואמת את חלוקת האחריות והסמכויות בין הגופים, שלפיה צה"ל אחראי לביצוע המעצרים עצמם, בעוד שהאחריות לטיפול בהפרות סדר במרחב הציבורי מוטלת על משטרת ישראל.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה הדגיש כי האחריות לשמירה על הסדר הציבורי אגב מבצעי אכיפה יזומים מוטלת על משטרת ישראל, וכי לפי פסיקת בית המשפט אין מקום להתנות את ביצוע פעולות האכיפה בהקצאת כוחות צה"ל לביצוע משימות סדר ציבורי להבדיל מהצורך להקצות את מספר החיילים לשם ביצוע פעולות המעצר עצמן.
לדבריו "מדובר בסוגיה מבצעית שיש למצוא לה פתרון במסגרת התיאום בין הארגונים, ומכל מקום - על המשטרה וצה"ל לפעול בשיתוף פעולה על מנת ליישם את הוראות פסק הדין וההתחייבויות שניתנו בפני בית המשפט, ולהמשיך ולבצע פעילות אכיפה יזומות ללא דיחוי". עוד נאמר כי: "המצב המתואר אינו הולם את חובת המדינה להיאבק בתופעת ההשתמטות, וצה"ל ומשטרת ישראל נדרשים לפעול בהקדם לגיבוש מתווה שיאפשר את המשך ביצוען של פעולות אכיפה יזומות".
בדיון הנוכחי הוצג על-ידי הצבא כי פעולות מעצר נקודתיות מבוצעות באזורים שונים בארץ, על בסיס שבועי, במסגרת תכנית עבודה סדורה של המשטרה הצבאית. בפועל, מדובר במעצרים ספורים. במסגרת זאת, עולה צורך להתמודד עם אירועי הפרות סדר, אשר מחייבים התערבות משטרתית.
באשר למעצר אקראי של משתמטים, לפי התייחסות שהעבירה המשטרה, בהמשך לסיכום הדיון הקודם, בתקופה שבין 1.7.2026 ליום, 12.10.2026 נעצרו 14 משתמטים במסגרת מפגשי אקראי עם המשטרה. עוד נמסר כי בתקופה זו אירעו 143 מקרים בהם משתמטים שנעצרו באופן אקראי על- ידי המשטרה שוחררו לדרכם, עם "הזמנה לסור לרשויות הגיוס", ולא הועברו לידי המשטרה הצבאית.
לפי הנטען, באותם מקרים גורמי צה"ל לא הגיעו בתוך פרק הזמן שנקבע בנוהל. נציגי המשטרה הצבאית מסרו בדיון כי הנתונים האמורים אינם מוכרים להם. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה הבהיר כי מדובר במספר גבוה של משוחררים, שיכול ללמד על כשל ביישומו של נוהל העבודה המשותף. משטרת ישראל מתבקשת להעביר למשטרה הצבאית את פירוט המקרים האמורים, על מנת שהדברים ייבדקו על-ידי צה"ל לצורך תחקור והפקת לקחים וצמצום התופעה.
"בהתייחס למעברי הגבול, בסיכום הדיון הקודם צוין כי בחודש ספטמבר האחרון נעצרו למעלה מ- 200 חייבי גיוס. כמו כן צוין, כי מתוכם, אירעו 64 מקרים, בהם משתמטים נעצרו בנתב"ג בכניסתם חזרה למדינת ישראל, מבלי שזוהו כחייבי גיוס בעת שיצאו מהארץ, ונמסר על -ידי רשות האוכלוסין כי מקרים אלו הועברו לטיפול המשטרה בחשד ל"גניבת גבול".
עוד עלה כי "עד כה הצבא לא העביר מסמך אמות מידה בעניין שחרור משתמטים במעברי גבול. היינו, לא הובהר מה הן אמות המידה לפיהן מתקבלת החלטה לאיזה משתמט ניתנת האפשרות לצאת לחו"ל או לשוב לביתו ואיזה משתמט נעצר. הצבא מתבקש בשנית להעביר נייר כאמור, ועוד קודם לישיבה בנושא הפעילות במעברי הגבול".
התרעות פיקוד העורף