אמיר מתייחס גם לעדות על העברת כתבה לעיונו של מנדלבליט טרם פרסומה, במקרה אחר שאינו קשור לויס. לדבריו, מהדברים שהבין עולה כי היועץ המשפטי לשעבר קיבל לידיו כתבה ואף ערך אותה לפני הפרסום. "זה דבר בלתי נתפס. פשוט בלתי נתפס", הוא אומר, תוך שהוא מבהיר כי מדובר במקרה הנוגע לעיתונאי אחר מערוץ 12.
אמיר מדגיש כי הטענה המשפטית המרכזית מבחינתו אינה מתמצה בשאלת קבילותן של ראיות שהושגו שלא כדין. לדבריו, סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לבית המשפט לבטל כתב אישום כאשר ניהול ההליך הפלילי עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. "כאשר ישנה התנהגות של הרשות מקוממת ונוגדת כללים של צדק טבעי", הוא מסביר, "אז בית משפט יכול, מטעמים של הגנה מן הצדק, לבטל את ההליך בכלל, לא רק ראייה".
לדבריו, לצד טענת ההגנה מן הצדק, קיימת גם האפשרות לפסול ראיות שהושגו תוך פגיעה בזכויות חשודים, בהתאם להלכת יששכרוב ולכלל הפסילה הפסיקתי. עם זאת, אמיר מבהיר כי במקרה הנוכחי הוא רואה חשיבות גדולה יותר בשאלת עצם הסמכות לפתוח בחקירה נגד ראש ממשלה. "ברגע שהמהלך שבו לא קיבלו אישור מהיועץ המשפטי לחקור על פי חוק-יסוד הממשלה שמחייב אישור מראש, לא בדיעבד, מראש, לפתוח בחקירה נגד ראש ממשלה, זה חוק-יסוד", הוא מדגיש. "ההליך הזה לא יכול לצאת לפועל, ואם הוא יצא, הוא צריך לחזור לתוהו ממנו הוא בא".
נושא נוסף שאליו מתייחס אמיר הוא המידע שהועבר לכאורה לעיתונאים על ידי גורמים שהיו מחויבים לשמור עליו בסודיות, ובכללם נהגים של ראש הממשלה וגורמים במערכת אכיפת החוק. אמיר טוען כי העברת מידע שהגיע לאדם מתוקף תפקידו, ללא הצדקה חוקית, עלולה להוות עבירה פלילית. "אסור לך, אתה לא יכול כתובע להדליף חומר מתוך התיק לעיתונאי. אסור לך", הוא אומר. "כל ידיעה שהגיעה אליך בתוקף תפקידך בזמן שאתה מחויב לשמור על הידיעות האלה, בין אם אתה נהג, בין אם אתה תובע או שוטר", אינה יכולה להימסר לגורם חיצוני ללא הצדקה בדין.
אמיר מותח ביקורת גם על היעדר חקירות, לטענתו, בנוגע להדלפות ממערכת אכיפת החוק. "מישהו חקר את זה? מישהו בדק את זה?", הוא שואל, וטוען כי הימנעות מבדיקת ההדלפות מאפשרת את המשך התופעה.
בהתייחסו למכלול הממצאים שעלו בחקירה הנגדית, אמיר סבור כי לא מדובר בשורה של תקלות נקודתיות אלא בהתנהלות בעלת משמעות רחבה בהרבה. "המשמעות של הפגמים האלה היא קרדינלית", הוא אומר, ומעלה את הטענה כי נעשה ניסיון להשיג ראיות נגד נתניהו גם באמצעים פסולים, מתוך מטרה להביא לסיום כהונתו. מדובר בפרשנותו של אמיר להתנהלות גורמי האכיפה, ולא בקביעה של בית המשפט.
לשאלה אם הדברים עשויים להשפיע על המשך המשפט, אמיר אינו מותיר ספק באשר לעמדתו. לדבריו, הצטברות הפגמים שעליהם הצביעה ההגנה עשויה להוביל למסקנות משפטיות מרחיקות לכת, לרבות ביטול ההליך מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק.