על פי ממצאי הסקר, תשעה מכל עשרה בני נוער בישראל, כ-90%, משתמשים בכלי בינה מלאכותית. בקרב המשתמשים, 85% עושים זאת בתדירות גבוהה: 39% מדי יום ו-46% מספר פעמים בשבוע. השימוש המרכזי הוא לצורכי לימודים, כאשר 81% נעזרים בכלים אלה להכנת שיעורי בית ועבודות לבית הספר.
אלא שהנתונים המפתיעים נוגעים דווקא למערכת היחסים שנוצרת בין בני הנוער לבין הטכנולוגיה. 39% מהם משתמשים בבינה מלאכותית לצורך התייעצות בנושאים אישיים או קבלת החלטות. 29% פונים לצ'אט לשיחות ולהתייעצות אישית, ואילו 22% נעזרים בו בהחלטות יומיומיות, החל מבחירת בגדים ועד לשאלה כיצד להשיב להודעה מחבר. התופעה בולטת במיוחד בקרב נערות, כאשר 43% מהן דיווחו על שימוש מסוג זה, לעומת 34% מהנערים.
רוב בני הנוער לא בודקים אם ה-AI אומר את האמת
אחד הממצאים המשמעותיים בסקר מצביע על פער בין היכולת הטכנית של בני הנוער להשתמש בכלי בינה מלאכותית לבין יכולתם לבחון באופן ביקורתי את המידע שהם מקבלים. 60% מבני הנוער אינם בודקים באופן שגרתי את נכונות התשובות שמספקים להם הכלים, ו-28% דיווחו כי במהלך השנה האחרונה קיבלו עצה שהתבררה בדיעבד כשגויה.
גם בכל הנוגע לחשיפה לתכנים פוגעניים מציג הסקר נתונים מדאיגים. 69% מבני הנוער נתקלו בתוכן מטריד כלשהו שנוצר באמצעות בינה מלאכותית. 38% נחשפו לתמונות או לסרטונים מזויפים מסוג דיפ פייק, 33% נתקלו בחדשות כזב, ושיעור זהה נחשף לתכנים המציגים אדם כאילו אמר או עשה דברים שלא התרחשו במציאות.
בנוסף, 26% מבני הנוער דיווחו כי נחשפו לתמונות או לסרטונים אלימים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, ו-17% נתקלו בתמונות או בסרטונים בעלי אופי מיני שנראו מזויפים.
נתון נוסף מעורר דאגה נוגע למעורבותם של בני הנוער עצמם ביצירת תכנים על אחרים. 16% מהמשיבים הודו כי השתמשו בבינה מלאכותית כדי ליצור תוכן על אדם אחר "בצחוק". מתוכם, 9% עשו זאת פעם אחת ו-7% מספר פעמים. במטה הלאומי מזהירים כי הנגישות לכלים אלה עלולה להביא לכך שגם בני נוער שאינם מודעים לחומרת מעשיהם יהפכו לפוגעים, במיוחד כאשר מדובר בעריכת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני, מעשים שעלולות להיות להם גם השלכות פליליות.
ההורים מודעים יותר מהמורים, אבל 40% לא קיבלו הדרכה
הסקר בחן גם את מידת המעורבות של המבוגרים בחיי הרשת של בני הנוער. 63% מהמשיבים ציינו כי הוריהם מודעים במידה רבה או רבה מאוד לשימוש שהם עושים בכלי בינה מלאכותית, לעומת 34% בלבד שדיווחו על מודעות דומה מצד מוריהם.
עוד עולה כי 71% מבני הנוער יפנו להוריהם במקרה של פגיעה הקשורה לבינה מלאכותית. החוקרים מצאו קשר שלילי מובהק בין מודעות ההורים לבין פגיעה אישית: ככל שההורים היו מודעים יותר לשימוש של ילדיהם בכלים אלה, כך שיעור בני הנוער שדיווחו על פגיעה אישית היה נמוך יותר.
למרות השימוש הנרחב בטכנולוגיה, 40% מבני הנוער המשתמשים בבינה מלאכותית לא עברו כל הדרכה בנושא שימוש נכון ובטוח בכלים אלה. רק 36% דיווחו כי קיבלו הדרכה במסגרת בית הספר.
בקרב בני נוער שעברו הדרכה נרשמו שיעורי דיווח גבוהים יותר על חשיפה לתכנים פוגעניים, 35% לעומת 25% בקרב מי שלא עברו הדרכה. עורכי הסקר מעריכים כי הדבר עשוי להעיד על יכולת גבוהה יותר לזהות תכנים בעייתיים בעקבות ההדרכה.
הסקר נערך בחודשים פברואר-מרץ 2026 באמצעות מכון שריד, בקרב מדגם מייצג של 509 בני נוער בגילי 12-18 המשתמשים בכלי בינה מלאכותית בישראל, באמצעות פאנל אינטרנטי.
במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת מזכירים כי מוקד 105 פועל מסביב לשעון לטיפול בפגיעות בילדים ובבני נוער ברשת, לרבות פגיעות המתבצעות באמצעות כלי בינה מלאכותית. ניתן לפנות למוקד בטלפון 105, בוואטסאפ שמספרו 052-1210105 או באמצעות האתר הרשמי.
התרעות פיקוד העורף