"אני לא יכול להעלות על הדעת שהיא לא תגיע. זה לא הגיוני. יש הבדל בין המלצה לבין החלטה", אומר עו"ד גז. לדבריו, בניגוד לפנייה הקודמת של בית המשפט, הפעם מדובר בצו מפורש. "עצם העובדה שהיא תסרב לו זה ייראה רע מאוד. הפרת צו של בית המשפט זה לא דבר שהיועצת המשפטית יכולה להעלות בפני עצמה".
אלא שגז מדגיש כי חובת ההתייצבות אינה מחייבת את היועצת המשפטית לממשלה להסכים עם עמדת בית המשפט, ואף לא להיכנס לדיון מהותי בשאלות שמבקשים השופטים להעלות בפניה. לדבריו, היא רשאית להתייצב ולהבהיר כי עמדת התביעה נותרה בעינה וכי ההחלטה על תוכנו של כתב האישום מצויה בסמכות התביעה.
"יש הבדל מאוד גדול בין בית משפט, בית משפט יכול להחליט החלטות, הוא לא יכול לקבוע מה כתוב בכתב האישום", מסביר גז. לדבריו, הסמכות לקבוע את תוכנו של כתב האישום נתונה לתביעה, ולא להרכב השופטים.
אחת האפשרויות העומדות בפני בהרב-מיארה היא להגיע לדיון ולהודיע כי אין בכוונת המדינה לשנות את עמדתה. במקרה כזה יוכל בית המשפט להמשיך בניהול המשפט ולהכריע בטענות הצדדים במסגרת פסק הדין.
גז מבהיר כי גם אם היועצת המשפטית תבחר שלא להשיב לגופן של כל השאלות שיופנו אליה, אין בכך בהכרח משום הפרת חובתה להתייצב.
"היא יכולה להגיד להם, אני הגעתי בגלל שהוצאתם צו, אבל אתם את דעתכם יכולים להגיד בפסק דין. אני לא רוצה להשתתף בכל ההליך הזה", הוא אומר.
בהתייחסו לאפשרות שהיועצת המשפטית תנסה להימנע מהתייצבות באמצעות פנייה לערכאה אחרת, מציין גז כי מבחינה תיאורטית עומדת בפניה האפשרות לעתור לבג"ץ, אך הוא אינו יודע אם תבחר לעשות זאת.
"היא יכולה באופן תיאורטי לפנות לבג"ץ", הוא מסביר, ומזכיר כי בהליך פלילי האפשרות לערער על החלטות ביניים מצומצמת מאוד, בניגוד להליכים אזרחיים.
מבחינתו של גז, השורה התחתונה ברורה: היועצת המשפטית לממשלה אינה חייבת להסכים עם השופטים, אינה חייבת לחזור בה מאישום השוחד ואף יכולה להימנע מדיון מהותי בעמדתם, אולם כל עוד הצו עומד בתוקפו, חובת ההתייצבות בפני בית המשפט חלה עליה.
התרעות פיקוד העורף