בהודעת עדכון לבג"צ, בפרקליטות עדיין מבקשים עוד הבהרות משופטי ההרכב, ומסבירים שמטרת העתירה - החלטה תקדימית רוחבית לגבי תיקים פלילים באופן כללי שתמנע מקרים בהם לא יוכלו לחקור עדים נוספים בחקירה נגדית.
כך כתבו מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה לבג"צ: "נבקש להדגיש, כי העתירה הוגשה גם לשם העמדת הלכה (יצירת תקדים מחייב), וזאת לא רק לעניינו של ההליך הפלילי (הנוכחי) בו ניתנו ההחלטות, כי אם באופן כולל שכן, להותרת קביעות בית המשפט המחוזי בהחלטות בעתירה על כנן צפויות השלכות רוחב משמעותיות ומיידיות על יכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת, ובצדן השלכות על עבודת התביעה הכללית ולכן גם על יעילות ניהולם של הליכים פליליים בכלל, בשל השפעתן הצפויה על קביעת רשימת עדי התביעה ועל ויתור על עדי תביעה בהתקדם ההליך".
"כן הוסבר בעתירה, כי חשש זה אינו תיאורטי והוצגו מקרים בהם כבר בזמן הקצר שחלף מאז ניתנו ההחלטות והועלו בהליכים פליליים טענות בהסתמך על הקביעות שנקבעו בהן, ובקשות להיבנות מהן ולהגביל את התביעה בחקירת עדי הגנה שנכללו ברשימת העדים בכתב האישום, אך לא זומנו לבסוף בפרשת התביעה, כך שייחקרו בחקירה חוזרת בלבד ותישלל מהתביעה האפשרות לחקרם בחקירה נגדית". נסביר כי חקירה חוזרת היא מצומצמת מאד מחקירה נגדית.
לכן מבקשת המדינה: "על מנת שלא תישאר אי בהירות באשר לקביעות המהותיות שנקבעו בהחלטות מושא העתירה לעניין הליכים פליליים אחרים, ולנוכח העובדה כי ההחלטה הנוכחית נשענת על הסכמת באי כוח הנאשמים מתבקש בית המשפט הנכבד להבהיר את הדין...".
הפרקליטות מתנגדת לשמיעת עדותו של חבקין טרם סיום שמיעת עדותו של מנדלבליט. הפרקליטות כתבו כי "עדויותיהם של מנדלבליט ושל חבקין עוסקות באותם נושאים ממש". על כן שמיעת עדותו של חבקין בתוך עדותו של מנדלבליט עלולה לזהם ההליך, ואת העדות. בית המשפט יכריע איזה עד יזומן בראשון.