כלב גישוש הוביל למטען נפץ - אבל השופט לא השתכנע מהראיות

כלב גישוש איתר מטען נפץ בשטח פתוח סמוך לבניין באשקלון, וצעיר המתגורר במקום נעצר בחשד למעורבות. למרות בקשת המשטרה להאריך את מעצרו בשישה ימים, השופט קבע כי החשד נגדו ראשוני בלבד

רמי שני צילום:  Moshe Shai/FLASH90
עקבו אחרינו
חבלני משטרה
חבלני משטרה | צילום: דוברות משטרת ישראל

הצעיר שהתגורר בדירה שלגביה התייחס המידע המודיעיני נעצר, זאת לאחר שבמקום נמצא פריט המשויך על פי החשד למטען. מדובר ככל הנראה בשלט רחוק או ברכיב ההפעלה של המטען, שנועד לגרום לו להתפוצץ.

עורכת הדין בן חיים הציגה במהלך דיון הארכת המעצר היעדר קשר בין המטען לבין החשוד. היא ביקשה לשחרר אותו לחלופת מעצר בתנאים מגבילים, משום שלטענתה החוקרים "הלבישו" את מציאת המטען על הלקוח שלה: "מבצעים חיפוש בכתובת הרשומה בצו, איפה נתפס המטען?", היא שאלה.

עו"ד בן חיים: "למה עשיתם שם חיפוש אם זה לא רלוונטי ולא קשור אליו?".

עו"ד צמיר: "הכל רלוונטי".

עו"ד בן חיים: "של מי הבית בו ביצעתם את החיפוש?".

עו"ד צמיר: "הצו על שמו".

עו"ד בן חיים: "אתם יודעים למי השטח שייך?".

עו"ד צמיר: "לא ברור. זה ספק שטח ציבורי או שיש בו בניינים נטושים. אני לא יודע אם זה שייך לעירייה".

עו"ד בן חיים הביעה בשלב הזה כעס על החוקרים, שביצעו את החיפוש במקום מרוחק מהבניין שאליו התייחס הצו: "אם אתם מקבלים צו חיפוש לכתובת מסוימת, אז עושים חיפוש בכתובת הזאת, ואם הוא לא גר שם זה לא רלוונטי", היא טענה.

עו"ד צמיר: "אני לא מסכים איתך על סמכות החיפוש בחצרים או בסמיכות לכתובת הזו. במקרה הזה יש את הנסיבות הקשורות לחיפוש, כפי שעולה מדוחות השוטרים. אני מפנה לממצא מסבך שהוא רלוונטי למקרה הספציפי".

עו"ד בן חיים: "איפה זה נתפס, תסכים איתי שזה לא שטח בשליטתו של החשוד".

עו"ד צמיר: "אני לא יודע, הוא לא מסר גרסה".

בשלב הזה ביקשה עו"ד בן חיים לקבל תשובה על מה בדיוק מסתמכת המשטרה כשאנשיה ביצעו את מעצרו של הצעיר: "יש לכם ראיה שקושרת אותו באופן ישיר, ולא השערות או המצאות שקושרות אותו לממצא הזה?" (מדובר בממצא שאותו הביא נציג המשטרה בפני בית המשפט בלבד, תוך השמעת טענה שהוא מסבך את החשוד. ר.ש).

עו"ד צמיר: "יש ממצא להקים את החשד הסביר".

קו ההגנה של עורכת הדין בן חיים, לפיו אין קשר בין החשוד למטען, נמשך גם בדברי הסיכום שלה: "מגיעים לכתובת מסוימת עם צו חיפוש בכתובת של החשוד. בחיפוש בבית לא נמצא שום דבר. מחפשים במחסן בחצר ומוצאים איזשהו תיק. מעבר לאותו תיק אין שום דבר שקושר את החשוד למה שמוצאים בחצר של אדם אחר", היא טענה. "הדבר היחיד שקושר את החשוד לאירוע זהו מידע מודיעיני ובזה זה נגמר. אנחנו מדברים על מטען או חומר נפץ שנתפס בשטח פתוח. אין כל ראיה הקושרת את החשוד לא לחומר הנפץ ולא לשטח".

היא הבהירה כי מידע מודיעיני אינו עילה למעצר, ואם היה מידע עם כתובת אחרת, היו צריכים לגשת אליה. לדבריה, צריך לשחרר את החשוד אפילו בלי תנאים מגבילים, ואם צריך כן להשאיר אותו במעצר, אפשר לשלוח אותו לבית הוריו.

השופט גריקו נטה להסכים עם דברי הסנגורית, כדי להצדיק את המעצר הקצר שעליו החליט: "במהלך החיפוש לא נתפס חומר או פריט אחר בבית. אולם הכלב של הכלבן הצביע על אזור סמוך לבית שבו נתפס המטען", הוא אמר. "אציין, שאם המידע היה מבוסס רק על מסמך שהוצג בפני בית המשפט עם תפיסת המטען, לא היה בכך די לצורך גיבוש חשד סביר ולא היה די בכך לצורך הארכת המעצר. יחד עם זאת, בביתו של החשוד נמצא פריט שיש בו כדי להוות אינדיקציה ולקשור בין הבית לבין אותו מטען שנתפס".

בהמשך דבריו הוא הוסיף כי למרות אלה, יש חשד סביר ברף הראשוני ביותר, שמספיק לצורך הארכת מעצר קצרת מועד ולא מעבר לכך. עילות המעצר הן לפיכך מסוכנות וחשש משיבוש הליכי חקירה.

מעצרו של החשוד הוארך ביממה אחת, והשופט גריקו הבהיר לאנשי יחידת החקירות כי עליהם לבצע את פעולות החקירה באופן נמרץ, בעיקר כאלה הניתנות לשיבוש: "ככל שלא יתחזק החשד הסביר כנגד החשוד, ניתן לשקול את שחרורו כבר בתחנת המשטרה".

תגיות:
משטרת ישראל
/
אשקלון