"התפקיד שלי הוא לא לחנך": עורכות דין שמייצגות עברייני מין לא מתנצלות

הן סופגות ביקורת רבה על עבודתן היומיומית, אך אינן מתחרטות על בחירותיהן המקצועיות ומבהירות שעובדת היותן נשים לא משפיעה על התנהלותן, גם במקרים מתוקשרים, כמו זה של קצב או קסטיאל

מור שמעוני צילום: הדס פרוש, פלאש 90
עו"ד אולמן, עו"ד גבאי־מנדלמן, עו"ד גוטליב
עו"ד אולמן, עו"ד גבאי־מנדלמן, עו"ד גוטליב | צילום: אלוני מור,אלכס רוזקובסקי
4
גלריה

"התפקיד שלי הוא לא לחנך. אני עורכת דין", מבהירה עו"ד שלומציון גבאי־מנדלמן שמייצגת חשודים ונאשמים בעבירות מין. לדבריה, עובדת היותה אישה לא משפיעה על עבודתה. "אני מייצגת גם נפגעות עבירות מין", היא מבהירה. "אני לא אוהבת את ההגדרות. אני לא מייצגת את הלקוח בבית המשפט כאישה, אלא כעורכת דין. ואני חושבת שאני עושה עבודה מצוינת ותורמת לחברה".

העובדה שעורכת דין אישה היא שמייצגת חשוד או נאשם בעבירות מין גרמה לא פעם להרמת גבה בסביבתן של עורכות דין בתחום הפלילי שמתמחות בתחום זה. אך עורכות הדין אינן מתנצלות על שהן לא מאמינות אוטומטית למתלוננות. מבחינתן, עובדת היותן נשים אינה משפיעה על האופן שבו הן בוחנות תיקי עבירות מין. גם כאשר הלקוח אשם, במקרים רבים הן תופסות אותו כחולה ועושות הכל כדי שיקבל טיפול מתאים.

אלון קסטיאל. צילום: פלאש 90
אלון קסטיאל. צילום: פלאש 90 | אלון קסטיאל. צילום: פלאש 90

כשעו"ד גבאי־מנדלמן קיבלה לידיה מהסנגוריה הציבורית תיק של חשוד בשם גואל רצון, שנעצר בחשד לעבירות מין ולהחזקה בתנאי עבדות, היא לא ידעה במי מדובר. היא גם לא ידעה שתלווה אותו במשפט שיימשך שנים, עד שיורשע בעבירות מין חמורות שביצע בנשים שחיו איתו ובבנותיו, וייגזרו עליו 30 שנות מאסר. "ראיתי עבירות מאוד חמורות שהוא חשוד בהן ותיארתי לעצמי שאני עומדת לפגוש מפלצת", היא נזכרת. "כבר במפגש הראשון איתו הבנתי שטעיתי. פגשתי אדם נעים, נינוח, שעשה עלי רושם חיובי מאוד. לכל אדם יש מנעד של תכונות, שבונות את האישיות שלו. אני רואה בכל לקוח קודם כל בן אדם. פדופיליה, הבופיליה (משיכה למתבגרים – מ"ש), אקסהיביציוניזם - אלה מחלות. אב שאונס את הבת שלו הוא אדם חולה. לרוב את מגלה שמי שפוגע מינית היה קורבן לעבירת מין בעצמו. קורבן שהפך למקרבן. ואדם חולה צריך לקבל טיפול. יש אפשרות גם לסירוס כימי. אחרת הוא יישלח אולי למאסר בפועל. אבל אם אין טיפול, אפשר לרשום בסוף הכרעת הדין 'נתראה בעבירה הבאה'. הוא יסיים לרצות את עונשו ויחזור לחברה. לעומת זאת, עם טיפול, עברייני גילוי עריות הם ברצידיוויזם (נטייה לפשיעה חוזרת ונשנית - מ"ש) הנמוך ביותר".

רוב התיקים שבהם מטפלת גבאי־מנדלמן עוסקים בעבירות מין. "אם פרקליט רואה אותי בתיק סמים או צווארון לבן, הוא שואל מה אני עושה פה", היא אומרת בחיוך. "זה ה־cup of tea שלי. התגלגלתי לזה. הגיע אלי תיק אחד וראיתי שאני יודעת לטפל בזה, ואז הגיע עוד תיק ועוד תיק. רכשתי לעצמי שם של מישהי שיודעת את העבודה".

גואל רצון. צילום: רענן כהן
גואל רצון. צילום: רענן כהן | גואל רצון. צילום: רענן כהן

גבאי־מנדלמן נזכרת בתיק שבו ייצגה אדם שהואשם בחשיפת איבר מינו ברחוב בפני ילדה. "חוקרת הילדים קיבלה ממנה תיאור שלם של איך היא ראתה את הנאשם מחזיק את איבר מינו בידו", היא מספרת. "החוקרת נתנה בגרסת הילדה סימני אמת, כמו ביטויים של תפיסה חושית (למשל ריח), מענה לשאלות פתוחות, לוח זמנים נכון. אבל כשאמה של הילדה עלתה לדוכן העדים וחקרתי אותה, היא סיפרה שלמעשה הילדה לא ראתה כלום, והיא זאת שסיפקה את התיאור לחוקרת, לפי מה שראתה בחלון. נדהמתי. אמרתי לה שזה תיק שצריך ללמוד עליו באוניברסיטה".

בדצמבר 2014 שמה ורד לב (35) קץ לחייה לאחר שהפרקליטות החליטה לסגור את התיק נגד אביה, שבמסגרתו התלוננה לב כי הוא אנס אותה במשך שנים רבות. לפי הפרקליטות, הסיבה לסגירת התיק הייתה שחומר הראיות שנאסף לא ביסס סיכוי סביר להרשעה. את אביה של לב ייצגה בתיק עו"ד תמי אולמן. "ההתאבדות של ורד לב הייתה אירוע קשה מאוד", היא אומרת כעת. "אבל אני לא יכולה לקחת על הכתפיים שלי את כל הבעיות בעולם. במיוחד כשהאב טען שוב ושוב שהדברים הם פרי דמיונה. המקרה הטרגי הזה לא שינה את דעתי לגבי ייצוג של נאשמים בעבירות מין במשפחה".

גם עו"ד אולמן טוענת כי לעובדה שהיא אישה אין השפעה על עבודתה. "כשאני מופיעה בבית המשפט, אני לא מסתכלת על מגדר", היא אומרת. "אני לא מביאה את המוטיב הזה איתי לאולם. אני עושה את תפקידי בצורה הטובה ביותר".

בראיון ל"מעריב המגזין", שפורסם ב־24 בנובמבר 2016, סיפרו פרקליטות בכירות, שמשמשות תובעות בתיקי עבירות מין, על עבודתן. "עברו תחתי מאות תיקים של עבירות מין, ואני חושבת שהיה אולי כתב אישום אחד שלא הגשתי משום שלא האמנתי למתלוננת", אמרה אחת מהן. "זה מאוד נדיר. אישה צריכה להיות במצב חריג כדי לקום יום אחד ולחשוף את עצמה באופן כזה, אם זה לא קרה לה. משטרה, פרקליטות, אחר כך בית המשפט - בסוף אין פרס של מיליון שקל. מי תתעסק בזה?" "כמות תלונות השווא היא מזערית", הוסיפה פרקליטה אחרת. "גם אם מתלוננת חזרה בה, זה בדרך כלל בגלל מורכבות ההליך".

את עו"ד אולמן, שמשמשת גם יו"ר ועד מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין, האמירות האלה מקוממות. "מטריד אותי שבפרקליטות ובמשטרה מאמינים לרוב לגרסת המתלוננות", היא אומרת. "מבחינה סטטיסטית זה לא הגיוני. מפחיד לחשוב שהאוזן הקשבת מדי של המשטרה והפרקליטות תביא נשים לעשות שימוש בכלי הזה על מנת לסגור חשבונות. את יודעת מה עובר על אדם חף מפשע, שכל המדינה תלתה אותו בכיכר העיר והוא צריך להוכיח את עצמו? על כל דבר שהוא אומר קוראים לו 'שקרן בן שקרן'. אף שופט לא יציע לו כוס מים כי הוא בוכה במהלך עדותו, ואילו למתלוננת ישר מזמינים רופא".

משה קצב. צילום: פלאש 90
משה קצב. צילום: פלאש 90 | משה קצב. צילום: פלאש 90

עו"ד אולמן נזכרת בתיק שבו ייצגה את אחד מהנאשמים באונס של דיילת אמריקאית. לפי כתב האישום, שני הנאשמים פגשו את הדיילת בבר בתל אביב ושתו איתה לשוכרה. לאחר מכן, כשהיא חשה ברע, התלוו אליה לחדר המלון ושם לכאורה אנסו אותה. בהמשך המשפט הודיעה הפרקליטות כי החליטה לחזור בה מכתב האישום לאחר שעדותה של חברתה של הדיילת, שבילתה עמה במועדון, כרסמה בגרסתה של המתלוננת. "היא הייתה אישה נשואה, שקיימה יחסי מין בהסכמה עם השניים האלה ולאחר מכן נבהלה, ולכן טפלה אשמת שווא על שני המסכנים האלה", אומרת עו"ד אולמן נחרצות.

עו"ד טלי גוטליב, שגם היא מייצגת חשודים או נאשמים בעבירות מין, מצטרפת לנחרצות הזאת. "החיים במקצוע לימדו אותי כמה קל להוזיל את המונח 'אונס', כך שמי שבאמת עבר דבר כזה, יצטרך לעבור מדורי גיהינום כדי להוכיח את אמינותו", היא אומרת. "אני מייצגת כל אדם. לא בוחרת את התיקים שלי ולא שופטת את הלקוחות שלי. אני לוקחת תיקים שבהם אף אחד לא מוכן לייצג. כשדחיתי תיקים, זה היה דווקא במקרים לא חמורים, מהסיבה שהיחסים עם הלקוח יצרו אצלי אי־נוחות. סנגור שחושב על הלקוח שלו בלב: 'הוא בטח עשה את זה' - שיחפש מקצוע אחר. העבודה של עורך דין פלילי היא להקשיב בלי לגבש דעה, כי אם תגבש דעה, תאבד את האובייקטיביות ואת היכולת לנהל מאבק עבור לקוח. עורך דין לפני הכל הוא בא כוח, שופר".

בין היתר, גוטליב ייצגה בעבר נאשם באונס במועדון ברחוב אלנבי בתל אביב ושימשה סנגורית של קטין, שהואשם יחד עם ארבעה מחבריו באונס של נערה אוטיסטית, אישום שממנו זוכו.

עו"ד שני אילוז, שמייצגת אסירים, בעיקר מתחום הצווארון הלבן, ייצגה גם את קצב במלחמתו לקיצור עונשו, אף שבאופן עקרוני היא דווקא לא מייצגת עברייני מין. בשבוע שעבר היא יצאה נרגשת מישיבת ועדת השחרורים, שהחליטה על שחרורו של קצב. "שאלו אותי איך אני, כאישה, כל כך שמחה שהוחלט לשחררו", היא מספרת. "כן, התרגשתי. כשאת מכירה אדם כל כך הרבה זמן, את מתחילה לראות זוויות אחרות. חמלתי עליו וחמלתי על משפחתו. ראיתי בו קודם כל בן אדם. ברור שהייתה פגיעה בנשים ועל כך אין מחלוקת. לבי איתן. אבל את פוגשת אדם שהיה במקום רם ועכשיו הוא שבור. כפי שניסחה זאת ועדת השחרורים, גם עליו חרב עולמו. הוא שילם את חובו לחברה. לטעמי, די".

מאז שהחלה לטפל בתיק קצב, קיבלה אילוז פניות רבות מאסירים שהורשעו גם הם בעבירות מין חמורות, ומבקשים את עזרתה. "מתקשרים אלי כל הזמן, אבל אני לא לוקחת. אני מאוד מאמינה שלכל אדם ראוי שיהיה ייצוג, אבל מאחר שאני אישה ואמא, אני לא יכולה לייצג פדופילים, בזמן שאני מגדלת את הבת שלי. ברמה המוסרית, אני לא חושבת שאני יכולה לתת להם את הייצוג הטוב ביותר. אני מעריכה עורכות דין שעושות את זה. זאת לא רק פרנסה. יש בזה שליחות".

תגיות:
עבירות מין
/
אלון קסטיאל
/
משה קצב
/
עורכות דין
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף