"בסוף המשפט נשאלתי על ידי השופט אם יש לי מה להוסיף בנוגע לטיעונים לעונש ואני לא הבנתי שאני צריך להתחרט בפניו, אני הבנתי שאני צריך לתת טיעונים, אז אמרתי שאין עוד מה להוסיף", הסביר.
השופטים עוזי פוגלמן, נועם סולברג ודפנה ברק-ארז, שדנו בערעור, שמעו מנציגת הפרקליטות, עורכת הדין תמר בורנשטיין, כי באופן חריג, תומכת התביעה בערעור הנאשם. זאת לאחר שבאופן חריג לא פחות, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את הסדר הטיעון. "אנחנו מצויים עם המערער באותו הצד", אמרה.
עורכת הדין בורנשטיין ציינה כי בהצגת ההסדר לבית המשפט נפלה טעות, בכך שלא הייתה התייחסות לקשיים הראייתיים בתיק, שהתבסס על עדות עד מדינה. היא הוסיפה כי אחד השיקולים להגעה להסדר, שאושר על ידי פרקליט המדינה, שי ניצן, הוא הודאתו של מצגר בביצוע המעשים. "ראינו חשיבות שהאינטרס הציבורי שהפרשה הזו באה לסיומה בדרך הזאת, כאשר הזיכרון הציבורי טרי", ציינה.
סנגוריו של מצגר, עורכי הדין יהודה פריד וטל גבאי, טענו כי אי קבלת ההסדר תיתן "מכה אנושה" למוסד הסדרי הטיעון. עוד הם ביקשו להדגיש את לקיחת האחריות של הרב מצגר על מעשיו. בתום הדיון הודיעו השופטים כי יתנו את החלטתם במועד אחר וציינו כי ישתדלו שלא יעבור פרק זמן ממושך.
כזכור, הרב מצגר נידון לארבע וחצי שנות מאסר, לאחר שהורשע במרמה, שוחד, הפרת אמונים ושיבוש הליכי חקירה. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן, חרג מההסדר שחתם מצגר עם הפרקליטות, לפיו היה אמור לרצות שלוש וחצי שנות מאסר. "לדעתי, זה היה צריך להיות שבע שנות מאסר. זה הרף הנכון", ציין בהחלטתו. אין קושי ראייתי, אנחנו יודעים שיש הקלטות, עד מדינה, הכל נמצא שם".
התרעות פיקוד העורף