נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, החליט היום (שני) לאפשר לאסירת העולם דאוד דלאל, שמרצה עונש מאסר בגין רצח בעלה לעמוד בפני ועדת השחרורים כבר כעת, כדי שזו תשקול את שחרורה המוקדם כאסירה ברישיון, בפיקוח וליווי של רשויות הרווחה, ולא רק בסוף השנה על פי הדין. על פי המלצות של גורמים בשירות בתי הסוהר ועל פי ההערכה, ועדת השיחרורים צפויה לשחרר את דאוד בכפוף לתוכנית שיקום.

מבית הנשיא נמסר כי דאוד דלאל הורשעה בשנת 2002 ברצח בעלה. מהחומר שהובא בפני הנשיא עלתה תמונה קשה של אשה, אשר במשך שנים רבות היתה קרבן לאלימות קשה ומתמשכת מצד בן זוגה. בנסיבות אלו, ונוכח ההליך הטיפולי המשמעותי והממושך אותו עברה דאוד דלאל בשירות בתי הסוהר, החליט נשיא המדינה להקל בעונשה.

"הרשויות לא הושיטו לה יד בזמן אמת"

בקשת החנינה של דלאל הוגשה בסוף השנה שעברה באמצעות עורכת הדין מורן כרמון מהסנגוריה הציבורית הארצית. בבקשה נטען כי לו מסכת ההתעללות ממנה סבלה דאוד הייתה מתגלה במהלך משפטה, היא לא הייתה מורשעת ברצח. "מידת החסד והרחמים ראויים להחלה במקרה של גב' דאוד, למענה ולמען ילדיה ובשם החברה והרשויות, שלא הושיטו לה יד בזמן אמת", נכתב.

הבקשה גוללה את סיפור חייה הקשה של דאוד, בת 48. כשהייתה בת 19 נישאה, בהוראת הוריה, לידיד המשפחה. זמן קצר לאחר שנישאו, החל הבעל להכותה ואנס אותה. כשנכנסה להריון אולצה למסור את בנה למשפחת אביו. היא לא ראתה את בנה במשך שנים ארוכות ופגשה בו לראשונה רק לאחר שנאסרה.

בהמשך הצליחה דאוד להתגרש מבעלה וב-1992 התחתנה עם עלי דאוד, שהחל גם הוא להכותה, גם בזמן שהייתה בהריון. התעללויותיו הובילה אותה לנסות ולהתאבד, לאחר שהתלוננה שש פעמים במשטרה ופנתה לרשויות הרווחה ואף סיפרה כי היא חוששת שבעלה ירצח אותה. דאוד גם הגיעה כמה וכמה פעמים עם חבלות לבית החולים – אך ניסיונותיה לברוח מעלי ולזכות להגנה של בית החולים העלו חרס.

ב-1997 נמצאה גופתו של הבעל בפח אשפה בכפרם של בני הזוג, אבו סנאן. דאוד נעצרה והכחישה כל מעורבות לרצח. בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה אותה אך המדינה ערערה וב-2002 הרשיעו השופטים מרים נאור, אדמונד לוי ומישאל חשין את דאוד ברצח וגזרו עליה מאסר עולם.

"מעשה של חסד"

עורכת מורן כרמון מהסניגוריה הציבורית שמייצגת את דלאל דאוד אמרה: "אנו מברכים על החלטת כבוד נשיא המדינה ראובן (רובי) רבלין להקל בעונשה של הגב' דלאל דאוד ולקצוב את עונשה כך שתוכל לעמוד בפני ועדת השחרורים באופן מיידי". היא הוסיפה כי "חייה של דלאל דאוד הם טרגדיה מתמשכת: במשך שנים ארוכות היתה קורבן להתעללות פיזית ונפשית קשה, ומזה 16 שנים היא כלואה בבית הסוהר, מופרדת בעל כורחה מילדיה וממשפחתה. הושטת היד של כבוד הנשיא לדלאל משמעותית ומרגשת מאד. אנו תקווה שוועדת השחרורים תתחשב אף היא במציאות חייה הקשה של דלאל ותתרשם מההליך השיקומי המשמעותי שעברה במהלך תקופת מאסרה ותורה על שחרורה המיידי."

חברות הכנסת של מרצ, היו"ר זהבה גלאון, מיכל רוזין ותמר זנדברג, אמרו בעקבות החלטת נשיא המדינה, כי "מעשה של חסד ושל צדק עשה היום הנשיא ריבלין כאשר החליט להקל היום בעונשה של אסירת העולם דלאל דאוד"

לדבריהן, "נשים שהן קורבנות של אלימות, אונס והזנחה כמו דלאל צריכות שיקום – לא שנים בכלא". ח"כ גלאון הוסיפה כי "דלאל היא קורבן של נסיבות איומות, אלימות והזנחה. היא מרצה עונש כבר 15 שנה על רצח בעלה עלי דאוד, שהיכה אותה, אנס אותה וכלא אותה בביתם. במהלך השנים ניסתה דלאל להיחלץ מנישואיה האלימים ולפנות לעזרת הרשויות, אך ללא הועיל. אף גורם לא הושיט יד ולא סייע לדלאל ובכך היא הופקרה, הלכה למעשה. אנחנו מתרגשות לחשוב על דלאל חוזרת לשלושת ילדיה ופותחת בחיים חדשים מחוץ למעגל האלימות״.

רוצחת בעלה, המרצה מאסר עולם, תוכל להקדים את פנייתה לוועדת השחרורים

דאוד דלאל הורשעה ב-2002 בביהמ"ש העליון. בהחלטת הנשיא נאמר כי מהחומר שהובא בפניו "עלתה תמונה קשה של אשה, שבמשך שנים רבות הייתה קרבן לאלימות קשה ומתמשכת מצד בן זוגה"