בית המשפט אף גזר עליהם גם 60 שנות מאסר בגין ניסיונות הרצח, שירוצו במצטבר למאסרי העולם וכן לשלם פיצויים למשפחות הנרצחים בסכום של 258 אלף שקל לכל משפחה. עוד הם ישלמו פיצויים בסכום של 200 אלף שקל לכל אחד מארבעה פצועים קשה ו-20 אלף שקל לכל אחד מ-37 הפצועים הנוספים. השופטים פסקו פה אחד שמעשי הרצח בוצעו "בנסיבות חריגות בחומרתן". המשמעות היא כי לא יקצב עונשם של הרוצחים לפחות מ-40 שנות מאסר.
השופטת שרה דותן כתבה בגזר הדין כי "לחומרת הנאשמים יש לזקוף את האכזריות, המתבטאת בהחלטת הנפשעת להביא למותם של אזרחים יהודים, חפים מפשע, בשל יהדותם בלבד, מתוך שאיפה שבמותם יזכו למעמד של "שהיד" בשילוב עם קור הרוח והנחישות המקוממים, באופן הוצאת תכניתם לפועל, תוך חתירה לפגיעה במספר רב ככל הניתן של חפים מפשע".
המחבלים הודו כחלק מהסדר דיוני בביצוע שלושה מעשי רצח בלבד וכפרו באישום הרביעי של רצח אילנה נבעה ז"ל, אך כאמור הורשעו בארבעה מקרי רצח. יש לציין כי סוגיית נתיחת גופתה של נבעה ז"ל הגיעה לדיון בבג"ץ, לאחר שהמשטרה הגישה עתירה לבקשת המשפחה שלא לנתח את גופתה.
הפיגוע במתחם שרונה היה מהחמורים שבגל הטרור האחרון. על פי כתב האישום, הנאשמים ביצעו אותו בעקבות שריפת ביתם של בני משפחת דוואבשה.
במהלך הפיגוע, בני הדודים מחאמרה התחזו לאנשי עסקים וזין לא השתתף בסופו של דבר בפיגוע. מכתב האישום עולה כי הסיבה לכך היא שיש חובות כספיים שהיו לו ולכן לא יוכל להיות שהיד על פי האמונה המוסלמית, אך בפרקליטות הדגישו כי "היה שותף מלא לכל התכנון ולכל המעשים".
ביום הפיגוע, 8 ביוני 2016, נכנסו בני הדודים לישראל דרך פרצה בקו התפר בדרום הר חברון ונסעו במונית לתל אביב. מתחם שרונה נבחר במקרה, לאחר ששאלו עוברים ושבים היכן ישנן מסעדות ובתי קפה. בשעה 21:30 בערך נכנסו השניים לבית הקפה "מקס ברנר" והתיישבו ליד אחד השולחנות. לאחר כמה דקות קמו ממקומם, שלפו את כלי הנשק וירו לכל עבר.
במהלך הירי, לאחר שפגעו במספר אזרחים, התקלקלו כלי הנשק וחדלו לירות. בשלב זה, השליך מחמד את נשקו על אחד מהאזרחים שנפגעו כתוצאה מהירי, ויחד עם חאלד, החל לברוח מהמקום. חאלד נורה על ידי מאבטח ונעצר. מחמד נמלט ובנתיב המנוסה חבר לעוברים ושבים שנמלטו מאימת הפיגוע. הוא הגיע לבניין מגורים הנמצא ברחוב שפרינצק בתל אביב ונכנס לדירת מגורים, שם נעצר.
התרעות פיקוד העורף