ספיר ניסני מודה: שפכתי שמן רותח על אמי, אך זה לא גרם למותה

לאחר קביעת ביהמ"ש בנושא הקשר הסיבתי, תוכל הנאשמת להעלות טענות הגנה מן הצדק כי לטענתה הפרקליטות ניהלה נגדה אכיפה בררנית. ההסדר אינו כולל הסכמה לעניין העונש.

בתחילה נחשדה ניסני בהריגה, אולם בסופו של דבר הוחלט להאשימה בגרימת מוות ברשלנות. על פי כתב האישום המתוקן, ניסני התגוררה עם אמה בכפר סבא. במהלך השנים האחרונות, היו בין ביניהן ויכוחים חוזרים ונשנים גם בנושא הקפדה על ניקיון וסדר הבית, וזאת לאור קפדנותה הרבה של האם בנושא.

הוויכוחים באו לידי ביטוי גם בנושא הבישול בבית, כשלטענת האם, ניסני נהגה להותיר את השיש מלוכלך לאחר הבישול. על רקע זה, החל ממועד שאינו ידוע במדויק, הרחיקה האם את התבלינים מבתה ונעלה אותם בארון בחדרה.  את המפתח שמה מרים ניסני מתחת לכרית, מה שלא מנע מבתה לנסות להגיע אליו, דבר שאמה סיכלה. במהלך התקופה האחרונה לפני האירוע שהביא למותה של מרים, החלה בתה להתעניין בתחום הנטורופתיה והתזונה, ובכלל זאת, נהגה לעתים לרקוח תבשילים ניסיוניים שונים, לעתים בשעות הלילה המאוחרות בהן המטבח היה פנוי.

כיוון שרצתה להשלים את ההתגנבות בגיחה אחת כדי להפחית סיכויי תפיסתה על ידי מרים, וכיוון שעל פי הבנתה של ערבוב מתמיד של תערובת השמנים היה חיוני לאחידות התערובת ולשמירה על ערכו התזונתי של התכשיר המיועד, החליטה הנאשמת לקחת עמה את הסיר עם תערובת השמנים הלוהטת לעבר המלח, במקום להביא המלח לעברו. בטרם צאתה להתגנבות, לרגע קל, התלבטה הנאשמת בינה לבין עצמה בדבר, נוכח מודעותה לסיכון הבטיחותי הכרוך בדבר, בעיקר כלפי עצמה, זאת למרות שבעבר הייתה מרים מזמינה את הנאשמת אל חדרה עם סירים בידיה כדי להראות לה את תבשיליה.

לבסוף החליטה ניסני לקחת עמה את הסיר לחדר השינה על מנת לקחת את המלח. לרוע המזל היא מתקךה בשואב אבק רובוטי שהיה מונח על הרצפה, מעדה ואיבדה את אחיזתה בסיר, אשר חלק ניכר מתכולתו הלוהטת נשפך על איברי גוף שונים בפלג גופה העליון של מרים. בנוסף, נשפך שמן לאורכו של המעבר הצר.

כתוצאה מכך, נגרמו למרים כוויות קשות ועמוקות. ספיר הדליקה מיד את נורת חדר השינה, נבהלה למראה מרים, הבהילה אותה מיידית לחדר המקלחת, וניסתה לטפל בה על ידי התזת מים קרים על גופה. בהמשך הזמינה הנאשמת את מגן דוד אדום. מרים נותרה מאושפזת, מורדמת ומונשמת, עד שנפטרה לאחר כחודשיים.