השיקולים שעמדו מאחורי חתימת הסדר הטיעון המקל שהסתיים באי הרשעה היו הזמן הרב שחלף ממועד ביצוע העבירה ועד הגשת כתב האישום, קבלת אחריות והודאה של חזן בעבירות המיוחסות לו וכן העובדה שלא נפתחו תיקים פליליים נוספים נגדו מאז הפרשה כאמור.
על פי כתב האישום, חזן הגיע למשרדי עיריית אריאל באוקטובר 2014, ופקד משרדים שונים במטרה להבין מי אחראי להטלת צו עיקול על חשבון של אמו. משהבין כי מנכ"ל העירייה הורה על הטלתו, המתין להגעתו של המנכ"ל, וכשזה נכנס לחדר הישיבות נכנס חזן מיד אחריו, סגר את דלת החדר ואמר: "אף אחד לא יוצא מפה". בחדר הישיבות המשיך חזן לצעוק ולגדף את המנכ"ל, עד אשר הוצא מהמקום.
לאחר מכן התפרץ חזן ללשכת ראש העיר מבלי שקיבל לכך אישור, והחל לצעוק ולגדף את ראש העיר. ראש העיר הורה לחזן לעזוב את לשכתו, אולם חזן סירב תוך שהוא מאיים כי "יטפל" בראש העיר, וכי ידאג כי "לא ישב עוד בכיסא".
התרעות פיקוד העורף