השופט ניל הנדל כתב בפסיקתו: "יש לתהות כיצד ניתן לסמוך על טוהר מידותיהם, יושרם והגינותם של עובדי הציבור, וכיצד יש לתת אמון בפועלם עת הם לא פוסלים עצמם מלקבל החלטה אשר קרוביהם הם המרוויחים העיקריים ממנה? ברי כי קבלת החלטה כזו על ידי עובד ציבור הינה בלתי הולמת וחסרה את ההגינות והיושרה שיש לצפות מעובדי הציבור לפעול על פיהן, עד כדי שדבק בה פגם מוסרי הפוגע בטוהר הפעולה השלטונית... עוד ניתן לקבוע כי החלטה כפי שקיבל המשיב פוגעת בתדמיתו של השירות הציבור ויש בה כדי לעורר בקרב הציבור את "אותו חשד ואותה לזות שפתיים" ... שמא השירות הציבורי אינו פועל לטובתו של הציבור, ולטובתו בלבד".
כזכור, חסן זוכה בבית המשפט המחוזי מכל האישומים שייוחסו לו והשופט יואל עדן אף מתח בזמנו ביקורת חריפה על התנהלות הפרקליטות בתיק.
עורכי הדין תמר פרוש ואיתמר גלבפיש מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שייצגו את המדינה בהליך הערעור, אמרו: "אנו מברכים על כך שבית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות בפרשות בהן הרשיע את אלון חסן בעבירות של הפרת אמונים. כפי שקבע בית המשפט "כל פירוש אחר לדברים יש בו כדי לצמצם יתר על המידה את גדר העבירה ובכך לשלול מהחברה הישראלית מכשיר חשוב בשמירה על הערכים המונחים ביסוד השירות הציבורי". כמו כן, חשוב לשוב ולהזכיר כי גם בפרשות בהן לא התקבל ערעור המדינה, מתח בית המשפט ביקורת על התנהלותו של אלון חסן ועל ניגוד העניינים בו פעל. כפי שציין בית המשפט- "אין בהכרעה נורמטיבית כזו כדי להקל ראש במעשיו מעין אלה של המשיב מן הבחינות הלא-פליליות".
התרעות פיקוד העורף